פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: הולכת ספר תורה ממקום למקום.
שאלה:
שלום לכבוד הרב. אנחנו יוצאים לחופשה עם עוד כמה משפחות, וקיבלנו רשות מרב בית הכנסת שלנו לקחת עמנו את הספר תורה של המקום כדי שנוכל לקרוא בו בימים שיש בהם קריאת התורה, אולם הרב ביקש שנברר איך נכון להוציא את הספר תורה.
תשובה:
שלום לכם. לכתחילה המוליכים ספר תורה ממקום למקום ילווהו בצירוף עשרה בני אדם, ואם מוליכים אותו לעיר אחרת יתירו את תפירות הספר בין חומש לחומש. אולם אם מוליכו בהצנע במכונית אין צריכים עשרה ולא התרת התפירות.
הסבר: כף החיים (סימן קלה ס"ק עד) כתב שהמוליך ספר תורה מבית כנסת אחד לבית כנסת אחר יוליכוהו בצירוף של עשרה בני אדם, ולא שיש איסור בדבר אלא שיעשה כן לכבוד הס"ת. והוסיף כששולחים את הספר לעיר אחרת נוהגים לפוסלו ע"י התרת התפירות, וכשמגיעים למקומם חוזרים לתופרם. והביא שכן כתב בפתח הדביר (אות יא), ובחקרי לב (יו"ד ח"ב) כתב להתיר התפירות בין חומש לחומש.
אולם מכמה פוסקים נראה שיש להתיר לשלוח את הספר ללא התרת התפירות, ראה בתשובות והנהגות (ח"ב סימן תקכג), והוסיף בילקוט יוסף (ח"ב סי' קלה ה"י) שכשיש צורך לשלוח ספר תורה למרחקים ישלחנו ארוז היטב ללא התרת התפירות, ומכל מקום הסכים כשאין עשרה שמלוים את הס"ת נכון יותר שיתיר את התפירות שבין חומש לחומש בהתרת רוב התפירה.
ובספר מעין אומר (ח"א פ"ז הלכה סא בהערה) הסתפק אם עדיף להתיר התפירות או לשולחו שלם ארוז היטב. וכתב שם מעשה רב שהתיר הגר"ע יוסף זצ"ל לשלוח ספר תורה לחו"ל ללא התרת התפירות אם אין שם מי שיודע לתופרו.
וכשמוליכו בהצנע במכונית יכול להקל להוליכו ללא עשרה בני אדם וללא התרת התפירות, וכדהביא הגר"ע יוסף (יבי"ע ח"ז או"ח סימן נו אות ב) על פי דברי הרב דוד פארדו בשו"ת מכתם לדוד (או"ח ס"ס טו) שכתב שהאיסור הוא רק להוציאו בגלוי ובפרהסיא אולם בצינעא לית לן בה.