פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: שחייה בבריכה בשבת מותרת?
שאלה:
שלום, רצינו לדעת אם מותר להיכנס לבריכת שחיה בשבת.
תשובה:
שלום וברכה. אין להיכנס לבריכה בשבת אלא אם כן נתקיימו כמה תנאים שיתבארו להלן, והאשכנזים נוהגים שלא להיכנס לבריכה בשבת כלל.
במשנה (ביצה לו,ב) שנינו שאין שטין על פני המים גזירה שמא יעשה חבית של שייטין, וכן פסק השלחן ערוך (סימן שלט ס"ב): "אין שטין על פני המים אפילו בבריכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דמי לנהר. ואם יש לה שפה סביב מותר דכיון שאפילו נעקרו המים, השפה מחזרת אותם למקומם הוי לה ככלי ליכא למיגזר בה שמא יעשה חבית של שייטין".
ולמדנו מדברי הש"ע שאם יש לבריכה שפה רשאי אדם לשחות בה. וכיום כמעט לכל הבריכות ישנם שפה גבוהה מגובה המים (אגר"מ אבה"ע ח"ב סימן יג).
וכל זה נאמר רק אם נכנס לשחות, דהיינו לעקור ולהגביה רגליו מן קרקע המים (משנ"ב סק"ב), אולם להכנס ללא שחיה אין לאסור משום גזירה זו גם אם אין לבריכה שפה סביב.
ואם הבריכה נמצאת בכרמלית יש איסור טלטול על טיפות המים שנשארות על גופו אחר הרחיצה, וכמו שהזהיר השלחן ערוך (סימן שכו ס"ז): "הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מהנהר, מפני שלא ישארו המים עליו ויטלטלם ארבע אמות בכרמלית, לפי שהעולה מן הרחיצה יש ריבוי מיים על גופו".
וכן הזהיר באגרות משה הנ"ל, אולם בימינו כמעט וכל הבריכות נמצאות במקום מגודר ואין חשש זה כלל, אולם איסור זה מצוי ביותר באלו הנכנסים לים או לנהרות.
חשש נוסף שהוא הרבה יותר מצוי הוא איסור ליבון שיש בלבישת בגד הים, כיון שחז"ל לימדו ששרייתו זו היא ליבונו, לכן כל שנכנס עם הבגד למיים עובר על איסור זה. אכן אין דבר זה מוסכם שכבר חלקו רבותינו הראשונים אם דין שרייתו זו היא כיבוסו נאמר על כל בגד או רק על בגד שיש עליו לכלוך (ראה כל זה במשנה ברורה סימן שב ס"ק לט). ולפי דברי המחמירים שבכל בגד נאמר איסור שרייתו זהו כיבוסו (רשב"ם ור"ת) אין להיכנס בבגד ים למים אלא א"כ הוא עשוי מניילון שאז אין המים נבלעים בו כלל ואין בו איסור. אולם ישנם הסוברים שאין איסור אלא בבגד מלוכלך בלבד (סמ"ג, ספר התרומה, הר"ן והרא"ש) ולכן רשאי להיכנס למים בבגד ים נקי.
וחידש הריב"א שלדעת אלו שאסרו רק בבגד מלוכלך היינו בלכלוך ממש וכגון צואה וכדומה אבל אם רק נתלכלכו מעט וכגון במי רגליים אין איסור לשרות בגד כזה, אלא שלמעשה נראה מדברי המשנה ברורה (סי' שב ס"ק מג) שיש לאסור בכל לכלוך שהרי הוא אסר אפילו ברוק בעלמא.
ובדעת מרן השלחן ערוך חלקו רבותינו הספרדים שהגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ד ס"ל אות יט) סבר להקל, ואילו הרב משה לוי (מנוחת אהבה ח"ב עמוד שצז) אסר.
יש בנוסף לזאת ליתן את הדעת שהמים לא יהיו חמים בחום שמעל שלשים ושבע מעלות צלזיוס (אור לציון ח"ב עמוד רנא), שהרי חז"ל אסרו לרחוץ במים חמים במה שמכונה בלשונם גזירת הבלנים, כמו שהביא מרן הש"ע (סימן שכו ס"א): "אסור לרחוץ כל גופו אפילו איבר ואיבר לבד, אפילו במים שהוחמו מערב שבת". אולם מים פושרים עד החום שנזכר לעיל אין להם דין מים חמים ורשאים בני עדות המזרח להיכנס בהם בשבת, אולם האשכנזים נהגו לאסור מכל להיכנס למים בשבת ואפילו למים קרים וכמו שכתב המגן אברהם (סימן שכו סק"ח) והביאו המשנה ברורה (סימן שכו ס"ק כא) משום שמצוי לבוא לידי סחיטת שיער ועוד כמה חששות.