ימים אלו, ימי בין המצרים. הלכות רבות חלות עד יום תשעה באב. האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו התייחס בשיעורו למספר נושאים הלכתיים והרחיב בהם. והפעם: האם מותר להתחתן בימים אלו?
יש שהחמירו שלא להתארס בימים אלו
נוהגים שלא נושאים נשים מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב. ויש שהחמירו שאפילו לא להתארס בימים אלו.
והנה הגמרא במסכת (תענית יב) כותבת לגבי תעניות של עצירת גשמים, עברו אלו ולא נענו, ממעיטין במשא ומתן ובבנין ונטיעה ובאירוסין ונישואין.
ובגמרא (תענית יד) אמרו דהיינו בנין של שמחה ונטיעה של שמחה. ואיזהו בנין של שמחה, זה הבונה בית חתונה לבנו. ואיזהו נטיעה של שמחה, זה הנוטע אבורנקי של מלכים.
וכתב הר"ן על הרי"ף שם (דף ה) בשם רב האי גאון, מדקא משוינן בנין נטיעות אירוסין ונשואין למשא ומתן. מה משא ומתן רשות אסור והוא של שמחה, אף בנין ונטיעה אירוסין ונשואין רשות אסור בשל שמחה. אבל מי שאין לו בית חתונות כלל ואין לו אישה ובנים, הא ודאי של מצוה היא ואף על פי שהוא שמחה מותר, עד כאן דבריו.
וכן מובא במאירי (תענית שם) בשם גאוני ספרד וכן נפסק ברמב"ם (פג מהלכות תעניות הח) דאם עברו אלו ולא נענו, ממעטין במשא ומתן ובבנין של שמחה וממעטין בארוסין ונישואין, אלא אם כן לא קיים מצות פריה ורביה.
וכן נפסק בטור ובשולחן ערוך (תקעה סעיף ז) לכאורה יש ללמוד מכאן דמה שאמרו בתענית שם (דף כו) משנכנס אב ממעטין בשמחה, אף על פי שגם בזה, היינו שמחת אירוסין ונישואין, מכל מקום מי שאין לו אישה ובנים לא אסרו. ובפרט שאיתא בתוספתא מגילה (דף ה) שתענית דעצירת גשמים חמירי מתשעה באב שמארסין בו.
וכן כתב במפורש מרן בבית יוסף (סימן תקנא) שלדברי הר"ן בשם רבנו האי גאון הוא הדין שיש להקל בנישואין מראש חודש אב עד התענית, למי שלא קיים מצות פריה ורביה. ומה שאין נוהגין לישא אישה כלל אפילו מי שאין לו אישה ובנים, משום דלא מסמנא להו מילתא ע"כ.
ומבואר מדבריו שאפילו אחר ראש חודש אב מותר לישא אישה למי שלא קיים מצות פריה ורביה, ורק לא נהגו כן דלא מסמנא מילתא. ובשלחן ערוך (תקנא ב) כתב שמראש חודש עד התענית אין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, ולפי דבריו לכאורה שרי לישא אשה לפני ראש חודש אב.
אולם בספר המאורות (תענית עמוד שי) כתב דיש להחמיר שלא לשאת אישה מיום שבעה עשר בתמוז. וכן פסק הרמ"א בהגה, שנוהגים להחמיר שאין נושאים משבעה עשר בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב. וביאר היעב"ץ בסידורו עמודי שמים (חב דף סח) שהטעם לזה משום דלא מסמנא מילתא.
מנהג הספרדים בירושלים להתיר לישא אשה
וכתב בספר פרי אדמה (חר דף ח) דמנהג הספרדים בירושלים להתיר לישא אשה עד ראש חודש אב. וכן בספר חזון עובדיה על ארבע תעניות (עמוד קמ) ושרק בני אשכנז החמירו בזה שלא לישא אישה כבר משבעה עשר בתמוז. אלא שמאידך גיסא מצינו לכמה מפוסקי ספרד שהחמירו בזה, וכן השיירי כנסת הגדולה (הגהט סוף סימן תקנא) הביא דברי הרמ"א וכתב דכן נהגו במקומו, שאפילו לא לארס ולא לשדך בימים אלו משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב.
כן כתב רבנו חיים פלאג'י זצוק"ל במועד לכל חי (סימן ט אות כו) שאפילו אלמן שלא קיים מצות פריה ורביה ירחק מלעשות נישואין בימי בין המצרים ולהחזיר גרושתו אף דאיסורא ליכא, ירחק מזה משום דלא מסמנא מילתא ויהא חושש לזה. וכן כתב עוד בספרו שו"ת לב חיים (חב סימן כו) ומבואר שכן החמירו בזה יהודי איזמיר.
וכן הבן איש חי (שא דברים אות א) כתב, דאף על גב דמדינא אין איסור בנשואין אלא מראש חודש אב עד תשעה באב, עם כל זה נהגו בבגדד לאסור כבר משבעה עשר בתמוז.
ובספר ברית כהונה (מערכת ב אות י"ג) כתב, שכן נוהגין יהודי ג'רבה להחמיר בזה וכן נהגו בארם צובה כדברי רבנו הרמ"א זצוק"ל ולהחמיר שלא לישא אישה בכל ימי המצרים בכלל.
וכך נאה ויאה בקהילתנו, קהילת קודש "שובה ישראל" לילך אחרי דברי קדושי עליון, רבנו הרמ"א זצוקל ורבנו הבן איש חי זצוק"ל וכן עדה קדושה והשומע ישכון לבטח.