וואלה! יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: יואל, מומחה בתחומו, חרג כנראה מתחום עבודתו וכתב חוו"ד רחבה בעניין קרקע שרצה אריאל לקנות, והוא דורש על כך סכום הגון. מי ישלם על כך?
רקע:
יואל הוא בעל מקצוע העוסק בפענוח תצלומי אוויר של קרקעות, ובכתיבת חוו"ד המשמשות, בין השאר, לצרכים משפטיים בהכשרת קרקעות לרכישה. לעומתו, אריאל הינו איש עסקים מתחום הנדל"ן העוסק ברכישת קרקעות. כחלק מעבודתו של אריאל, הוא פונה מעת לעת לאנשי מקצוע בתחום העיסוק של יואל, וזאת בכדי לקבל נתונים, מידע וחוות דעת לקראת הליכים משפטיים אותם הוא מנהל.
באמצע שנת תשע"ט, פנה אריאל ליואל באמצעות עו"ד שעבד עמו, וביקש ממנו לנתח עבורו קרקע בשטחי יהודה ושומרון, אותה הוא מעוניין לקדם מבחינה משפטית לקראת רכישה.
בשל פנייתו של עו"ד, עשה יואל את כל מלאכת ניתוח הקרקע - הוא הזמין וניתח תצלומי אוויר, ולאחר מכן הוסיף יואל וכתב חוו"ד מורחבת. לאור הנתונים האובייקטיביים של הקרקע - לא מצא אריאל שום תועלת בחוות דעתו של יואל, ומכאן נתגלעה המחלוקת שבין הצדדים.
מרביתן של העובדות מוסכמות בין הצדדים, ונקודת המחלוקת העיקרית נוגעת לגבי כתיבת חוות הדעת:
יואל סבור כי על אריאל לשלם את מלוא סכום עבודתו, וע"כ מבקש הוא מאריאל סכום של 12,679 ₪ כולל מע"מ עבור עבודת ניתוח הקרקע שעשה. סכום זה כולל את העבודה כולה - מרכישת וניתוח תצלומי האוויר, ועד לכתיבת חוות הדעת המפורטת אותה מסר לאריאל.
לטענתו, הוא עשה את כל העבודה לבקשת עו"ד, שפעל מטעמו של אריאל. גם במהלך ניתוח הקרקע, לאחר שיואל עצמו הבין כי ספק רב אם הנתונים יוכלו לסייע לצרכיו של אריאל, ביקש ממנו עו"ד של אריאל להמשיך בעבודה למרות זה, ולכן הוא המשיך במלאכתו עד לכתיבת חוו"ד מורחבת. בנוסף, לא נמצא תיעוד המראה כי אריאל הכחיש בפני יואל את חובו אליו בשל עבודתו, אלא שמשום מה הוא מתחמק מתשלום כבר כמה שנים.
לבדרי יואל, אריאל מתחמק מתשלום מלא עבור העבודה, בשל אכזבתו מהתוצאות שלא היו משביעות רצון, ולא שירתו את המטרה לשמה הוא ביקש את העבודה. אולם, לשיטתו של יואל, אין בטענה זו כדי לפטור מתשלום, שכן הוא עשה את מלאכתו נאמנה, בהתאם למה שהתבקש.
לעומתו טוען אריאל שיש חוסר הגינות בהתנהלותו של יואל, שכן ברור לאנשי מקצוע מסוגו, העוסקים בפענוח צילומי אויר בשטחי יהודה ושומרון לצורך בירורים משפטיים, שאם חוות הדעת לא תועיל - אין טעם להשקיע זמן עבודה יקר על כתיבתה. ע"כ היה ליואל להבין בעצמו שעליו להפסיק את עבודתו, ולא לכתוב חוות דעת שעלותה גבוהה והיא אינה נדרשת.
ונשאלת השאלה עם מי הצדק: האם היה על יואל להפעיל שיקול דעת ולא לכתוב חוו"ד ארוכה, לאחר שכבר ראה את התצלומים והבין שאין בהם כל תועלת לאריאל, או שכל פועל שעשה עבודה, גם אם היא מיותרת - על המזמין לשלם על העבודה?
תשובה בקצרה: על אריאל לשלם ליואל את סכום עבודתו, בשל התעקשותו של העו"ד להמשיך בעבודה (שנעשתה כולה על פיו), כמבואר לקמן.
תשובה בהרחבה: אריאל הזמין מיואל שירות מקצועי תמורת תשלום, שאינו נקבע לפי זמן העבודה, כלומר עבודת קבלנות. עם תחילת עבודתו של יואל, נוצרה בין הצדדים מערכת יחסים של מזמין-קבלן.
יש כמה מקורות לכך, שמזמין עבודה חייב לשלם עליה במלואה, אף אם אין לו בה תועלת, ככל שהאומן עבד כפי בקשתו. התוספתא מתייחסת לאדם ששכר פועל קבלן להביא לו ממקום מסויים דבר כלשהו, ואותו פלוני טרח והלך כבקשת המבקש, אך לא מצא באותו מקום את הדבר שהתבקש להביא. במקרה זה, לפי התוספתא, על המזמין לשלם לקבלן את מלוא שכרו.
דין זה אף נפסק להלכה, וטעמו של דין זה הוא "דהרי כבר עשה שליח שליחותו". דהיינו, שהקבלן עשה את המלאכה שנתבקש מהמזמין, ועל כך יש לשלם גם אם לא הגיעה למזמין כל תועלת מן המלאכה.
נמצאנו למדים עד כה, שכאשר האומן ביצע את עבודתו בצורה מלאה ובהתאם לדרישתו של המבקש - מגיע לו על כך תשלום מלא, גם אם בפועל אין למבקש תועלת בתוצאה ואפילו אם התוצאה הרצויה לא הושגה מסיבות שונות.
והנה על פניו, טוען הנתבע כי כל העוסק במקצוע הנ"ל יודע שאין לכתוב חוו"ד על קרקע עם נתונים כאלו, ומשכך, לאחר שהתובע המשיך וכתב חוו"ד מיותרת שכזו בטענה שהיא 'נצרכת' להשלמת העבודה וכדומה - נטל הראיה מוטל על התובע הרוצה להוציא כסף מהנתבע, לפי הכלל 'המוציא מחברו עליו הראיה'.
אולם במקרה זה, היות ומוסכם שהתובע פעל בהתאם להוראות עו"ד של הנתבע, וחיוב הנתבע לתובע עבור עצם פענוח התצלומים הוא מוסכם ביסודו. ולכן במקרה זה, נטל הראיה כי התובע טעה בשיקול הדעת לפי הנוהג הסביר - מוטל על הנתבע. וזאת משום שאין ספק מוציא מידי ודאי, ולכן טענת פטור מספק אינה יכולה להפקיע חיוב ודאי, ללא ראיה ממשית מצדו של התובע שמוטל היה על הנתבע להפעיל שיקול דעת ולעצרו את עבודתו - הרי שחייב התובע לשלם את מלוא הסכום על העבודה שנעשתה.
נוסיף ונאמר שגם אילו חובת ההוכחה הייתה מוטלת על התובע - ניתן להביא סימוכין לטענתו שהוא פעל כראוי, מדברי עורך הדין של הנתבע, שהיה איש הקשר מטעמו, ולמעשה היה השליח שביקש מהתובע לעשות את המלאכה בשם הנתבע, ואף האיץ בו לסיים את עבודתו (על אף הנתונים הלא רלוונטיים של הקרקע), ומשכך - אין לנתבע אפשרות מלהתחמק מתשלום מלא על העבודה שנעשתה עבורו, גם אם היא לא רלוונטית כל-כך עבורו (ויש לדון עוד בגדר השליחות לעו"ד, ואם שינה העו"ד מדברי הנתבע או לאו, ומה יהיה הדין במקרה ששינה, ואכמ"ל).
מקורות: שו"ע חו"מ שלג ס"א; רמ"א שם ס"ה, תוספתא ב"מ פ"ז ה"ב, רמב"ם שכירות פ"ט ה"ח, שו"ע חו"מ של"ה ס"ב, רמ"א שם, פסחים ט., חזון איש (ב"ק ז, ז; יח).
נ.ב. אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il