יהדות בשיתוף בית ההוראה שע"י מכון הלכה חב"ד במדור שבועי מרתק - והשבוע: דני עבד קשות בשביל הקמת אתר תרומות לבית חב"ד שלבסוף היה מלא בבאגים ותקלות. מה מידת אחריותו של דני לכך?
רקע:
אחד ממאות בתי חב"ד באה"ק החליט להקים מערכת לגיוס תרומות, לקראת חודש החגים הבעל"ט. לשם כך, שכר את שירותיו של דני שעוסק בייעוץ להקמת אתרים. דני גיבש תוכנית בת שלושה שלבים להקמת האתר, ועל בסיס תוכנית זו נחתם חוזה בין הצדדים. בחוזה הוסכם ששירותיו יישכרו לשלב א, ובסיומו יתנהל מו"מ חדש אודות המשך העסקתו.
שלב א' הוגדר כשלב ההקמה. יעדיו העיקריים: גיבוש תפיסתי והכנת מסמך איפיון מתודולוגי למערכת, איתור ספקים מתאימים להקמת האתר, ניהול מכרז ומו"מ להבאת הצעה מיטבית, פיקוח וליווי שלבי הפיתוח והעיצוב, "השקה רכה" למערכת (חשיפה ראשונית של האתר לקבוצת משתמשים מצומצמת ובצורה נסתרת), העברת תיקונים נדרשים לספקים ובקרה על ביצועם.
תנאי ההעסקה של דני הוגדרו כדלהלן : היקף המשרה - שליש משרה. משכורת - 12,000 ₪ + מע"מ + 4% מהכנסות המערכת לתקופת החוזה ועד 36 חודשים מתום פעילותו של הנתבע. משך ההתקשרות החוזית הוגדרה לששה חודשים החל מיום חתימתו.
לאחר חודש וחצי מיום חתימת החוזה, הציג דני בפני מנהל הבית חב"ד מסמך אפיון ובו פירוט יעדי המערכת ודרכים להשיגן. לאחר אישור המסמך על ידי המנהל, ביקש דני הצעות מחיר ממספר חברות תוכנה. לבסוף קיבל המנהל את המלצת דני לשכור את שירותיה של חברת תכנות ידועה, המתמחה בהקמת אתרי אינטרנט. בין הבית חב"ד לחברת התכנות נחתם הסכם, והעבודה עמם יצאה לדרך. מנהל הבית חב"ד האיץ בדני ובחברת התכנות להעלות את האתר, על מנת שהוא יוכל להתחיל בסליקה במועד שנקבע, טרם חודש החגים.
לאחר ששה חודשים, עם סיום החוזה, החליט המנהל לסיים את התקשרותו עם דני, ובמקומו לשכור את שירותיו של מר בני "המתכנת" להמשיך את הפעילות לפיתוח האתר. עם כניסתו לתפקיד, טען בני המתכנת שיש בעיות מהותיות באתר אשר נגרמו מפעילותו של דני. לעומתו טוען דני כי בעיות אלו הינן פתירות לחלוטין.
עכ"פ, מסיבות אלו ואחרות, הפסיק המנהל באופן חד-צדדי להעביר לדני את תשלום האחוזים מהכנסות המערכת, עליהם הוסכם בחוזה. לאחר דין ודברים ביניהם, החליטו הצדדים לברר עניינם בפני בית הדין.
טענות המנהל רבות הם: מטענה על מסמך אפיון לא תקין, המשך בהסכם יקר ביותר מול חברת התכנות ובהתנהלות כושלת ומסורבלת מולם, חוזה לא תקין ומלא בבעיות כלפי הבית חב"ד, וכלה בערימות באגים חוזרים ונשנים שהפריעו לפעילותו התקינה של האתר ולתרומות בו, זאת על אף שסמכו על דני בעיניים עצומות. לעומתם, דני בשלו: עשיתי את עבודתי באופן המקצועי והתקין ביותר, וכל החלטה נלקחה יחד עם מנהל הבית חב"ד בסנכרון מלא ותוך שקיפות מלאה, ועלי לקבל את כספי המגיע לי בדין.
לאור העובדה כי תביעה זו כרוכה בהערכות המחייבות ידע מקצועי, פנה בית הדין, בהסכמת הצדדים, למומחה מטעמו, בבקשה לחוות דעתו המקצועית בנוגע לפרטים מסויימים בתיק. אלא שמומחה זה לא הצביע על כשל משמעותי בתכנון האתר, אולם כן השאיר ספק ביחס לערימות הבאגים שנמצאו בשלב כה מתקדם של האתר, בו הוא אמור לפעול באופן יותר תקין. לא נודע לנו כמה יעלה לתקן את האתר ומה היקף הנזקים המדויק שבו.
ונשאלת השאלה עם מי הצדק: האם ככל שהמומחה מודה שהתכנון תקין, על מנהל הבית חב"ד להעביר את מלוא התשלום באחוזים לדני עבור עבודתו או שככל שישנם באגי משמעותיים (אע"פ שדני אומר שניתן לפותרם בקלות) לא יקבל הוא את שכרו?
תשובה בקצרה: לא הוכח כל נזק ממשי מצדו של דני, ועם היות שישנם באגים וכדומה - אין שום היתר לבית חב"ד להפסיק את תשלומי האחוזים מהכנסות המערכת לדני בשל עבודתו.
תשובה בהרחבה: הנה לכאורה, אף שמדובר בהיזק גרמא, היה נראה להטיל על דני את האחריות לכשלים שהתגלו באתר מהטעמים הבאים:
בסעיף d4 בחוזה בין הבית חב"ד לדני נכתב שדני יהיה אחראי לנזקים עד גובה שכרו. על כן, יש לחייבו מכוח התחייבות זו. כמו כן יש לומר שהנתבע הוא "ידא אריכתא" של התובעת כלפי חברת התכנות, ועל פי חלק מהפוסקים, יש לחייב שליח שהתרשל גם בגרמא. וגם אם נאמר שאין דינו כשליח, הרי שיש להגדירו כאומן אשר חיוביו הם כדין שומר שכר. ולפיכך, יש לחייב שומר שכר בהיזק גרמא "אפילו על צד רחוקה ונפלאה", כנפסק בהלכה לגבי שומר שכר, שחייב לעיין יותר משומר רגיל, ועל כן חייב גם במקרים של התרשלות על החפץ שניתן לו כפקדון.
יתירה מכך: גם אם נקבע שאין לחייב כאן את דני בהיזק גרמא, אך י"ל שמכיוון שבהיזק גרמא יש חיוב לצאת ידי שמיים, מותר לבית חב"ד לעכב אצלו את שכרו של דני ולומר 'קים לי' על מנת לצאת ידי שמיים).
אלא שמבירור פשוט שערך בית הדין עלה כי הצעת המחיר, ומסמך האפיון היו תקינים ורגילים לחלוטין ואין כל חריגה בהם כלל והינים מקובלים בשוק (ברמתם, וברמת המחיר). כמו כן, בחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין נקבע שמסמך האפיון תקין ועומד בסטנדרט מקצועי "והוא עונה על הדרישות והמטרות".
לגבי העניין השני - הבאגים, הותירה חוות הדעת מקום לספק. מחד, במבחן התוצאה התרשם המומחה: "אפשר לומר שהיועץ סיים את חלק א' שכן עמד ביעד הכללי 'הבאת המערכת לשלב פעיל מבחינה טכנולוגית', לאחר שהאתר עלה לאויר ולמרות חסרונותיו ניתן היה להפעיל אותו"; אך מאידך, המומחה לא יכול היה לקבוע בוודאות, כי הנתבע פעל כמצופה ממנו, בעיקר בגלל חוסר בנתונים באתר.
בשל אי היכולת לקבוע בוודאות את מידת אחריותו של דני לכשלים שישנם באתר, מה גם שלטענתו הציע את המשך הליווי שלו להשקה הרכה של האתר, ולפחות לחפיפה כל שהיא, בעוד הבית חב"ד סירב לכך ושכר את שירותיו של אדם אחר - יש לומר שהבית חב"ד לקח על עצמו את האחריות על מצבו של האתר כאשר קיבלו מדני, ולתפעולו של האתר מכאן ואילך, וכל טענה בדבר באגים באתר שלא הובררה מול דני עצמו בצורה ישירה - נדחית (ויש עוד הרבה מאוד להאריך בזה ואכמ"ל).
מקורות: חיוב גרמא בשליח/אומן: מהרי"ט חו"מ קי, שו"ע חו"מ סי' שו, ובסי' רצ"א סכ"ה, חת"ס (חלק ה תשובה קמ), וראה נמוק"י ורע"א בסימן כח, שות הרשב"א (ד,קל). חיוב בנזק שנגרם לאחר זמן: שו"ע (חו"מ סי' רלב, ג) ע"פ הרמב"ם, וראה מ"מ הלכות מכירה פט"ו ה"ג, ובסמ"ע (רלב ס"ק י), ואכמ"ל.
נ.ב. אין במדור זה משום פסיקה הלכתית ויש לפנות לרב או לבית ההוראה בכל מקרה לגופו. נכתב ע"י הרב יצחק איתן מזרחי, מכון הלכה חב"ד. לתגובות: publish@smslarav.co.il