פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: מדוע משלבים ארמית באמירת הסליחות?
שאלה:
שלום לרב. לא הבנתי למה אנחנו אומרים חלק מהסליחות בלשון ארמית. מה רע להתפלל בלשון הקודש? ועוד למדתי שלא אומרים ביחיד את הסליחות שהן בלשון ארמית, ולא הבנתי מה הבעיה לומר אותן בארמית, ואם אכן אסור אז למה לא לתרגם אותן ללשון הקודש ולומר אותן גם ביחיד?
תשובה:
שלום לכם ואכן שאלות אלו באמת מטרידות, ולכן ננסה להשיב בס"ד.
הנה בספר כף החיים (סימן תקפא ס"ק כו) הביא את דברי בעל התניא (סימן עב) שאם אין מנין לא יאמרו את הבקשות בסליחות בלשון ארמית, כיון שאין המלאכים מכירים את לשון הארמית. והקשה שם הכה"ח מדברי הפסוק "מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו", שאין עם ישראל שואלים על ידי איזה שהוא אמצעי וכגון המלאכים, ואם כן מה יש בזה שאין המלאכים מכירים את הלשון, שהרי אין אנו צריכים להם. ולכן הסיק שרשאי יחיד לומר סליחות בלשון ארמי חוץ מי"ג מדות של רחמים שצריך לאומרם בנגינתם ובטעמם כקורא בתורה.
והגר"ע יוסף (חזון עובדיה ימים נוראים עמוד יא) תירץ את קושייתו שהרי בפירוש אמרה הגמרא (שבת יב,ב) שלעולם אל ישאל אדם את צרכיו בלשון ארמי כיון שאין מלאכי השרת נזקקים ללשון ארמי, אבל כשיש מנין של עשרה מישראל אין הציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת כי השכינה עמהם. ולכן פסק שאת הסליחות שנתקנו בלשון ארמית, כגון רחמנא, דעני לעניי, מחי ומסי וכו' אין ליחיד לאמרם.
ואין להקשות שיאמר בארמית ומה בכך, שהרי אם לא יועיל, לא יזיק. זה אינו שהסביר זאת הבן איש חי בשו"ת תורה לשמה (שאלה מט) שהמלאכים כועסים בו ואומרים עליו: 'זה יחיד ושואל צרכיו בלשון תרגום ולא בלשון הקודש, משמע שסומך על עצמו שהוא צדיק גמור ותפילתו חשובה כתפילת ציבור שאין צריכים לסיוע, נראה מה מעשיו', ובזה נזכרים עונותיו. על דרך שאמרו רבותינו (ברכות נה,א): שלושה דברים מזכירים עונותיו של אדם וכו'.
ומה ששאלתם שתרגמו את הסליחות שבארמית ללשון הקודש, הסביר הבן איש חי שאין לעשות כן שתיקנו לאמרם דוקא בארמית כיון שבחינתם על פי הקבלה עליונה מאוד מאוד ולכן לא חשו לאמרם כך.