פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: סימני ראש השנה, המקורות והמאכלים.
שאלה:
שנה טובה לכבוד הרב. מקווה שזה לא יהיה טרחה לפרט מה נוהגים לאכול בראש השנה וממה נמנעים. וגם אם אפשר להסביר לי אם מה שאוכלים פירות לסימן טוב - נסמכים במקורות אמיתיים.
תשובה:
שלום לכם ושנה טובה ומבורכת.
אכן הדברים מבוססים בדברי חז"ל בגמרא (הוריות יב,א) שאמרו לעולם יהא אדם רגיל לראות (בכריתות ה,ב נאמר לאכול) בראש השנה לסימן טוב, קרא (שהוא הדלעת), כרתי, סילקא (תרדין דהיינו סלק עלים) ותמרים. ונהגו לומר יהי רצון לפני אכילתם באופן שתואם את שמותיהם. וכגון על רוביא (שהיא שעועית הנקראית בערבית לוביא) אומר יהי רצון שירבו זכויותנו, ועל כרתי אומר שיכרתו שונאינו וכו'.
והנה הרמב"ן (בראשית יב,ו) הסביר שכל גזירות עליון יוצאות אל הפועל בפעולות סימליות, ולכן היו הנביאים עושים פעולות המסמלות את הנבואות, וכגון מה שציוה הנביא ירמיה את שריה לקשור את הספר שהיה קורא בו עם אבן ולהשליכו לנהר פרת, והוא סימן שכשם שהספר שקע כך תשקע בבל.
ומשום כן גם אנו עושים סימנים בראש השנה על מנת שהקב"ה יוציא לאור משפטינו לטובה.
ואכן בכמה דברים ישנם חילוקי מנהגים, וכגון מה שנהגו האשכנזים לטבול תפוח בדבש לומר שתתחדש עלינו שנה מתוקה (כדברי הרמ"א סימן תקפג), העירו כמה פוסקים להמנע מדבש ולטבול בסוכר (רב חיים פלאג'י במועד לכל חי סימן יב). והבן איש חי (פרשת נצבים אות ד') כתב לאכול תפוח מבושל בסוכר, אכן ישנם קהילות של ספרדים שנהגו לטבול בדבש.
ולעומת זאת כתבו הפוסקים להימנע מאכילת מאכלים חמוצים כגון תבשילים חמוצים ופירות חמוצים וכן לא יאכלו פירות שלא נגמר בישולם (בן איש חי פרשת נצבים אות ה').
יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים מכיון ש'אגוז' עולה לגמטריא 'חטא' בלא האל"ף, וכן הם מרבים ליחה.
כמו כן יש חילוק באכילת דגים בראש השנה כיון שדג מזכיר לשון דאגה ולכן יש שנמנעו מלאכלו, בעוד שיש מנהגים שהקפידו להביאו על מנת לומר עליו את היהי רצון שנפרה ונרבה כדגים (חזו"ע ימים נוראים עמוד ק).
ועל פי הקבלה יש להימנע מלאכול בר"ה ענבים שחורים וגם לא להעלותם על השלחן, אבל ענבים לבנים הם סימן טוב (כף החיים סימן תקפג סכ"א).
ומי שאינו יכול לאכול מאכלים אלו מחמת שהם מזיקים לו או שאינו רוצה לאוכלם משום איזו סיבה או שאינם לגמרי נקיים מתולעים, אינו חייב לאוכלם ודי לראותם ולומר את היהי רצון.
והזהיר מאוד האור לציון (ח"ד עמוד לו) שבזמן אכילת הסימנים לא יעשו ליצנות וקלות ראש מהענין אלא יאמרו הכל בכובד ראש ובכוונה. וכבר הזהירו הפוסקים להימנע מאוד מהכעס ביום ראש השנה שהכעס ביום זה הוא סימן רע.