שיעוריו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א - נודעים בעולם היהודי. הם משלבים חסידות ומחשבה, לצד טיפים לחיים טובים יותר. ליקטנו פנינים מתורתו הרלוונטים לחיי היומיום של כולנו. והשבוע: מהותו של ראש השנה.
"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" (במדבר י, ט). ביאר המגיד ממעזריטש זי"ע חצוצרות מלשון חצי צורות.
ומתבקש לשאול מה פירוש הדבר 'חצי צורות', הרי אין מילים שגדולי עולם סתם אומרים ומפרשים, מה העומק של חצי צורות?
חשבנו אולי לפרש ולומר יסוד גדול. ידוע שכל מה שהאדם מקיים מתורה ומצוות הוא כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שיש לאדם. יש לנו רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, כל מצוה היא כנגד אחד מהרמ"ח איברים והשס"ה גידים, כך התורה מכוונת כנגד הגוף של האדם. עם כל מצוה שהאדם מקיים, הוא נותן כוח באותו איבר שכנגד המצוה הזו. מנגד לעבירה שהאדם עובר רח"ל, היא כנגד כל איבר בגוף האדם. האיבר של האדם יכול להראות בריא ושלם אבל מבפנים הוא מת ל"ע, משום שהאדם לא מקיים את המצוה שכנגד אותו איבר.
זה עומק הפירוש של "בחצוצרות". אנו מזכירים לקב"ה ואומרים לו 'בחצי צורות - ריבונו של עולם אנחנו באים ותוקעים בשופר לפניך ותבין אותנו שאנחנו חצי צורה ואין לנו צורה שלימה, אין לנו שלימות. אנחנו לא מקיימים את התורה והמצוות בשלימות, לכן אין לנו כוח ואנחנו חצי צורה'.
שהרי צורה שלימה היא רק כאשר האדם מקיים את התורה והמצוות בשלימות, רק אז איבריו מקבלים שלימות.
עלינו לדעת שכנגד כל אדם, יציר כפיו של הקב"ה, יש כוח רוחני למעלה, וככל שהאדם מקיים מצוות, הוא מחייה ומרומם אותו ונותן לו כוח. וכן להיפך - ככל שהאדם לא מקיים מצוות הוא ממית ומאבד אותו. וזה הדבר הקשה והמסוכן שהאדם מגיע בראש השנה לפני הקב"ה לא בשלימות, האדם צריך להיות בשלימות גדולה כי זו המעלה הגדולה שיש לאדם במעשים שלו.
רבותינו הקדושים אומרים שבשעה שהאדם נפטר מהעולם, מלאך בא ושואל אותו מה שמו. אך הרבה אנשים שוכחים את שמם ביום המוות. רבנו האר"י הקדוש אומר שהמלאכים תופסים את האדם כמו טלית שמנערים ארבעה אנשים מכל פינה, כך ארבעה מלאכים תופסים אחד בכל יד ואחד בכל רגל וכך חובטים את האדם חבטות קשות בקבר, עד שייזכר מה השם שלו. זה מה שנקרא 'חיבוט הקבר' שהוא דבר קשה ואיום.
נבוא ונשאל למה האדם שוכח את השם שלו, מה הפירוש של הדברים שהאדם שוכח את השם שלו?
העניין הוא שלשם האדם יש משמעות גדולה, זה הכוח שלו וזה מראה מי האדם כמו שהגמרא מספרת (יומא פג:) על רבי מאיר שהיה דורש ומדייק בשמות. מהשמות של האדם אפשר לדעת מה המהות שלו. בשם של האדם עלולים להיות גם צירופים לדברים לא טובים ולכוחות לא טובים, שכן אם האדם לא הולך בדרך ה', הוא נותן מהשם שלו כוח לצירופים לא טובים ודברים שליליים.
בשעה שהאדם הולך בדרך השם, אז השם שלו ברוממות גדולה ובצירופים קדושים. הוא זוכר את שמו ביום המוות כי הוא קשור איתו. אבל ברגע שהאדם לא הולך בדרך השם, הגוף שלו ריק - חצי צורה כמו בחצוצרות, ואז גם את השם שלו ביום המוות הוא לא זוכר, כי הוא לא קשור לשם שלו ולתיקון שלו, ולכן הוא עובר ייסורים גדולים וחיבוט הקבר כדי לזכור את השם שלו.
הקב"ה ברא את האדם שלם וכך ירד לעולם בשלימות ועליו לשמור על מה שהקב"ה נתן לו, על השם שלו שיש לו צירופים קדושים, על האיברים שלו שכל מצוה היא כנגד איבר והאדם צריך להחזיר בשלימות את הפקדון שהוא קיבל בסוף ימיו. כשהאדם יוצא למסלול של החיים וחוטא פה וחוטא שם, עושה דברים לא טובים ולא הולך בדרך השם, הוא מתחיל לאבד את האיברים הרוחניים שלו וכל מצוה היא כנגד איבר עד שהאדם נהיה חצי צורה ולא נהיה צורה שלימה.
האדם צריך את השם שלו בשלימות ובקדושה, שהאיברים שלו יהיו במצוות בשלימות, שכל מצוה שכנגד איבר תהיה בשלימות ובמסירות נפש גדולה, למשל העיניים כנגד כיבוד אב ואם - אדם ששומר על מצוות כיבוד אב ואם שומר על העיניים שלו. האדם צריך להקפיד בכל מצוה כי היא שומרת על הגוף שלו שיישאר בשלימות ולא יהיה פגום ח"ו, בחצוצרות - חצי צורות.
בראש השנה כשהאדם יעמוד בפני הקב"ה יבקש מהקב"ה שיזכור שהוא חצי צורה לא בשלימות שהקב"ה ירחם עליו "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר" (תהלים צח, ו) בחצי צורות שירחם עלינו. והשופר מעורר את הרחמים שהקב"ה יזכור שהפנים שלנו טוב ושאנחנו אוהבים את הקב"ה ומבקשים רחמים, לסלוח לנו על החצי צורות שאנחנו לא שלימים.
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכל עם ישראל.