שיעוריו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א - נודעים בעולם היהודי. הם משלבים חסידות ומחשבה, לצד טיפים לחיים טובים יותר. ליקטנו פנינים מתורתו הרלוונטים לחיי היומיום של כולנו. והשבוע: שבת תשובה.
ביום כיפור אנו קוראים את ספר יונה במלואו ולומדים כיצד יונה שלא רצה לקיים את שליחותו לנינוה, קיים אותה בסופו של דבר אחרי שהים סער ורגש, הוא הושלך לים ודג בלע אותו.
עלתה לנו קושיה חזקה למה קוראים רק את ההפטרה הזו ביום כיפור, למה לא קוראים הפטרה אחרת ומה העומק בכל הסיפור של יונה?
ואמרנו, שלפעמים אדם מגיע למצב של כמו ייאוש ואומר שלא אכפת לו מכלום. אומרים לו לחזור בתשובה, הוא שואל מה הקב"ה ישמע את התשובה שלי כמה רע כבר עשיתי, הוא הולך לבית כנסת עם כולם, כולם מתפללים הוא גם מתפלל אבל הוא לא חלק מזה, לא חי ומרגיש את זה. הוא מגיע למצב שהוא אומר מה כבר יכול להיות, מה אלוקים כבר יעשה לי אחרי שעשיתי את הכל, אני ממשיך הלאה וחי את החיים שלי.
יונה הגיע למצב כזה של כמין יאוש שאמר כבר 'מה שלא יהיה כך יהיה'. מה עשה הקב"ה ליונה הביא לו רוח סערה. אותו דבר, אדם הגיע למצב כזה שלא אכפת לו מכלום, הקב"ה מביא לו רוח סערה בים שהחיים שלו פתאום מתחילים לסעור. אדם חי חיים רגועים, פתאום מתחילות לו בעיות בבית, מחלות והים סוער. אם הוא עדיין לא מתעורר, זורקים אותו לתוך הים והוא נופל לתוך הים. בתוך הים הוא לא מתעורר - בולע אותו דג. בתוך הדג הוא עדיין לא מתעורר, הדג פולט אותו לתוך דגה ומתחילות להיות הרבה בעיות סביבו ורק אז הוא מתעורר.
אסור לאדם להיכנס לחיים שבהם הוא אומר 'מה כבר יכול לקרות לי' ו'איך זה יכול להיות לי'. אסור לאדם להיכנס למין ייאוש שבו הוא אומר 'מה שיהיה - יהיה', 'השם יעניש? שיעניש!' 'לא נענשתי שנה שעברה אז גם השנה לא איענש'. כל הדיבורים האלו הם בלבולים שהיצר הרע מבלבל את האדם וזה המצב הכי מסוכן. לכן את ההפטרה הזו קוראים ביום כיפור בשעת המנחה שזו השעה הגדולה והמיוחדת שכל שערי שמיים פתוחים, להראות לאדם שלא להגיע למצב הזה ולהכניס את עצמו בתוכו.
אנשים שואלים אותנו ערב יום כיפור, איזו קבלה טובה כדאי לקבל ולעשות?
אז הקבלה שכל אחד יקבל, שיהיה כמו שעליו להיות. מה שעשה טוב עד עכשיו להמשיך בטוב ומה שעשה רע ישתדל לתקן את זה אבל לא לערבב את הטוב והרע ביחד. מי שחושב שהוא עושה מסחר על התורה או משחק על הקב"ה, מי שחושב שהקב"ה פספס פה או פספס שם, לא ראה מה שהאדם עושה, הוא טועה טעות חמורה. הקב"ה שופט כל הארץ ושופט את האדם על כל נקודה קטנה שיש. אין נעלם מנגד עיניו של הקב"ה, על הכל יביא אלוקים במשפט.
ב"ה כולנו מניחים תפילין, כולנו מתפללים, כולנו שומרי שבת, כולנו עושי צדקה - איפה היה דור עם צדקה כמו שיש בדור הזה, אין דור כזה. לא היה דור שהייתה בו תורה כמו הדור הזה, לא היה דור עם חסד כמו בדור הזה, לא היה דור עם כל מה שהיה בדור הזה, אבל בעיה אחת יש בדור הזה הערבוב של הטוב והרע.
אם הייתה לאנשים קצת אמונה ולא היו חושבים שצריך לערבב את הטוב והרע ביחד, היה המשיח בא. מיליוני אנשים ביקשו 'סליחות', אין יהודים שלא שומרים כיפור, אולי בודדים פה ושם. כמה צדקות יהודים נתנו השנה והורידו מהאוכל שלהם - אוכלים פחות ונותנים צדקה, אנשים עוזרים אחד לשני ועושים אחד בשביל השני. אבל דבר אחד עם ישראל נכשל בו, מערבבים את הטוב והרע. הטוב זה טוב והרע זה רע, החורבן של האדם זה שהוא מערבב את הטוב והרע ביחד.
הערבוב של הטוב והרע ביחד גרמו שבית ראשון ושני נחרבו ואפילו שהקב"ה נתן לנו סימנים שנתעורר, לא התעוררנו והקב"ה החריב את הבית והמשיך את החורבן שנה אחרי שנה, אלפיים וכמה שנים רק בגלל שערבבנו את הטוב והרע ביחד.
אדם למד תורה, טוב, שילמד אותה לשם שמיים, הוא כבר לא לשם שמיים שיצא וילך לטייל. אדם עשה חסד שיהיה לשם שמיים, ברגע שהוא מתחיל לערבב את זה, שיפסיק, לא צריך. אדם שרוצה להיות עשיר שילך לעבוד, אדם שרוצה להיות צדיק שילך ללמוד תורה, לא לערבב בין הטוב והרע יחד.
היה צדיק גדול שאמר לתלמידים שלו שיקבלו על עצמם קבלה אחת להיות אמיתיים: ולא להגיד אף דבר של שקר, לעשות הכל באמת הגדולה ביותר שיש בעולם, הסכימו התלמידים. אחרי כמה חודשים אותו רב חלה והיה נאנח וצועק מכאבים, פתאום התחיל לבכות. שאלו אותו התלמידים למה הוא בוכה והוא ענה להם שהוא נאנח ואומר 'איי' יותר ממה שכואב לו, האנחה שהוא אומר יותר חזקה ממה שבאמת כואב לו. להיות עם אמת זה להיות אמיתי בהכל.
כה יעזרנו ה'. גמר חתימה טובה.
(פורסם בשבועון החרדי "בקהילה)