פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר להתפלל בשבת על פצועי המלחמה?
שאלה:
שלום לכבוד הרב. רציתי לדעת האם מותר לי להתפלל בשבת קודש תפילות לרפואת החולים ולהסרת הסכנה הרובצת עלינו בארצנו?
תשובה:
שלום. אכן אף שבדרך כלל אין להתפלל בשבת תפילות פרטיות המביאות לידי צער, אולם בעתים שכאלו של סכנה מוחשית הדבר מותר, ונסביר:
במדרש רבא (לד,טז) מובא על הפסוק "ממצוא חפצך " - מכאן שאסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת. וטעמו נראה שהמבקש צרכיו בשבת מתעורר לחשוב על צרותיו, ודבר זה מונעו ממצוות עונג שבת, וכמבואר בדברי הר"ן (שבת ה,ב בדפי הרי"ף) על מאמר חז"ל דהנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא. וכתב הר"ן: "אינו יכול לבקש רחמים עכשיו שע"י כן יתעורר בכי ויצטער, אלא אומר להם דברי תנחומין שלא יצטערו". ואין דומה זה לתפלות היום שיש בהם בקשות, וכן ברכת המזון שמבקש על פרנסתו ועוד דברים, דשאני דבר שכבר נחקק כטופס התפלה או הברכה, שחז"ל קבעו שדבר בזה לומר הנוסח כמו שהוא, וכמו שהמשיך המדרש רבא שם לבאר: "בעי קומיה דר' חייא בר אבא, א"ל אלין דאמרין רועינו זונינו פרנסנו בשבת מהו? אמר לו טופס ברכות כך היא."
וזה שהשמיטו מתפלת העמידה את כל הברכות העוסקות בצרכי האדם, וכגון רפאינו וברכת הפרנסה, ואף שהינם טופס התפילה, סיבת דבר זה הוא כיון שלא רצו להטריח בשבת להתפלל באריכות ולא משום שהם בקשת צרכים, וכדהסביר המשנ"ב (סי' רסח ס"ק ב): "בדין הוא דבעי לצלויי י"ח ברכות בשבת כמו בחול ולהזכיר קדושת היום בעבודה כמו בראש חודש וחול המועד, ורק משום כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן, ותקנו ברכה אחת אמצעית לשבת", הנה לפנינו שלולא זה הטעם הייינו צריכים לומר גם הברכות שיש בהם צרכי האדם.
והנה הש"ע (סי' רפח ס"ו) כתב: "המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור". והסביר שם המשנ"ב (סקכ"ב): "כתבו האחרונים דמותר לומר בשבת אלהי עד שלא נוצרתי וכו' יהי רצון וכו', דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו". וכן נראה מדברי החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מד): "כתוב בספר הכוונות שהיא (בקשה שאומרים לפני סעודת שבת) בקשה טובה לאומרה קודם כל סעודה מסעודות השבת.
אמנם בסיומה יש מפקפקים ואינם אומרים הסיום רק ברעותא וחדוה עלינו ועל כל ישראל ותו לא מטעם אל ישאל אדם צרכיו בשבת. איברא דצריך להתישב בנוסח 'בריך שמיה' שכתוב בזוהר הקדוש דיש בו שאלת צרכיו, וכבר נודע דאין לאומרו כי אם בשבת, ויש לחלק קצת. ובתפלה שקודם תהלים הנה אמת נכון לומר 'ומשם ישתלשל וימשך שפע על נר"ן' וכיוצא בזה, וגם רבינו האר"י ז"ל בכמה מקומות כתב שיכוין לקבל שפע גם הוא", עכ"ל. וכנראה מה שרמז בדבריו שיש לחלק קצת הוא מה שכתבו הפוסקים שכל שכך הוא טופס הברכה אפשר לאומרו בשבת.
והגאון רב משה שטרנבוך שליט"א (בשו"ת תשובות והנהגות ח"ג סי' צז) כתב שבעת סכנה מותר לקרוא תהילים, וז"ל: "ולענין אמירת תהלים בשבת, אם כונתו רק לשבח ולפאר ולרומם את הקב"ה על רוב רחמיו וחסדיו , זהו מצות היום ונאה הדבר ויאה, אבל אם מתפלל לבקשת צרכיו לכאורה ראוי למנוע בשבת, שאסור להתפלל על צרכיו בשבת, ולא הותר אלא כעומדים ח"ו בסכנה. מיהו היום שנתלכלכנו בעו"ה מאוד בחטאים ופשעים מרגישים אנו כשעת סכנה, ואולי לכן יש נוהגין לומר תהלים ולבקש רחמים על כל צרכיו רוחניים וגשמיים. ועוד כשאומר תהלים הנה לא ניכר מנוסח התהלים שהוא לבקשה וזעקה, וה"ז כנוסח התפלה וכמו שביארנו דבזה לא אסרו, ודו"ק".