בפרשת השבוע רואים שחז"ל שמים את נח ליד אברהם אבינו ודורשים אם נח היה בדורו של אברהם כיצד נח היה מתנהג ואם אברהם אבינו היה בדורו של נח איך הוא היה מתנהג, תמיד משווים בין נח לאברהם אבינו. אז אולי ננסה לבאר ולפרש בין הראיה וקו החיים של נח לבין הראיה וקו החיים של אברהם אבינו וללמוד מפה יסוד גדול.
חז"ל אומרים לנו (אבות ד, א) אֵיזֶהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, מי נקרא גיבור זה שכובש את יצרו. מתי שיצר הרע בא לאדם ונלחם איתו, יש לאדם שתי דרכים נגד היצר הרע, דרך אחת היא לכבוש את היצר הרע, לא להרוג את היצר או להניס ולהבריח אותו אלא לקחת אותו ולהשתלט עליו, להשאיר אותו בתוכנו ולהפוך אותו לטוב, זה נקרא לכבוש כמו שמדינה כובשת מדינה אחרת ומספחת אותה להיות חלק ממנה.
אומרת לנו המשנה שהגיבור הוא מי שלקח את היצר הרע וכבש אותו, לקח את הטבעים של היצר הרע ומשתמש בהם לטוב. היצר הרע בא לאדם שיהיה כעסן, אז האדם במקום להיות כעסן לוקח את היצר הרע שיהיה לו חמימות וכוח לעשות דברים חזקים בדרך השם. היצר הרע בא לאדם שיהיה שמח לעשות עבירות, אז האדם לוקח את השמחה עבור מצוה, זו דרך אחת לכבוש את היצר הרע מרע להיות טוב.
דרך שניה בהתמודדות, היא שהיצר הרע בא להילחם עם האדם והאדם בורח ולא מתעמת עם היצר הרע, לא נכנס עם היצר הרע למלחמה. רבנו הבעל שם טוב ממשיל על זה משל ונמשל עם מוסר גדול לחיים, הייתה עיר אחת שהגנבים היו באים ופורצים לחנויות וגונבים את הסחורה. לאנשי העיר היו שתי דרכים להתמודד עם הגנבים, חלק מהאנשים היו מתחבאים בתוך החנויות ומתי שהגנבים היו באים, היו צועקים ומשמיעים רעש גדול עד שהגנבים היו בורחים. חלק שני של אנשים היו מתחבאים בתוך החנות ומתי שהגנבים היו נכנסים, היו נותנים להם להיכנס ואז משתלטים עליהם ולוקחים אותם לבית האסורים או לוקחים אותם ומכים אותם, נותנים להם לעבוד בשבילם על זה שנכנסו וניסו לגנוב.
אומר הבעל שם טוב, ההבדל בין הסוג הראשון של האנשים לסוג השני, אלה שנכנסו והבריחו את הגנבים, עכשיו הגנבים ברחו אבל בעוד כמה שבועות הם יחזרו. אלה שהיכו אותם וחינכו את הגנבים או מסרו אותם לבית האסורים, יש להם ראש שקט מהגנבים. כך גם היצר הרע, אם היצר הרע בא לאדם והאדם רק מרעיש ומבריח אותו, יצר הרע ילך עכשיו ויחזור אליו עוד שבוע או עוד כמה ימים. אבל אם האדם לוקח את היצר הרע וכובש אותו ומחזיר אותו לדרך טובה, אז היצר הרע אצלו והוא רק צריך פיקוח. אם כך, הגיבור הוא זה שכבש את היצר ולא הרג אותו או הבריח אותו, רק כבש אותו ומשתמש בו לדברים טובים וחיוביים.
*
זה היה ההבדל בין אברהם לנח, נח ראה שיש יצר הרע - "אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", נח היה עובד את השם וכשהיה רואה שיצר הרע היה בא אליו היה מתרחק, לא רצה לריב, זז לצד וישב בשקט מבלי לעשות אף עניין. אבל אברהם אבינו מסר את הנפש שלו והלך ונלחם בכל כוחו נגד היצר הרע, היה מקהיל קהילות ומחזיר אנשים בתשובה, דרכו של אברהם אבינו הייתה לקחת את היצר הרע ולכבוש אותו, זה היה ההבדל בין אברהם אבינו שנלחם עם היצר, כבש אותו והשאיר אותו בידיו לבין נח שברח מהיצר לא רצה עימותים ומלחמות איתו.
לכן הדרך של אברהם אבינו היא הדרך שגרמה לו להיות אבי האומה הראשון של עם ישראל. כי הדרך של נח לברוח מהכל אולי היא טובה לאדם לחיות בשקט בלי להשיג כלום בחיים, אבל איזהו גיבור הכובש את יצרו, זו דרכו של אברהם אבינו לשלוט על היצר לקחת את היצר ולהשתמש בו לדרכים טובות, זו הדרך והדבר המעולה ביותר.
בימים קשים אלו רבים מחפשים במה להתחזק. והנה בספרים הקדושים מובא "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" בזכות זה ששמר שבת קודש זכה נח למציאת חן. ורבנו אור החיים הקדוש מביא ספרים קדושים ואת הזוהר הקדוש שאומר שנח נקרא כך כי היה נח בשבת ושומר שבת, על ידי ששמר נח את השבת זכה למצוא חן בעיני השם וכך ניצל נח מהמבול.
כל אחד ישתדל להקפיד בשמירת שבת וישתדל לחזק עוד יהודים אחרים בשמירת שבת, כל יהודי ששכנענו אותו והשפענו עליו לשמור שבת, מעניק לנו כוח גדול ביותר מאותה השפעה שכן יש לנו שותפות בשבת שלו, והשותפות הזו נותנת לאדם כוח בתיבה להינצל מכל הזרם והקושי של כל השבוע ולצאת בשלום מכל הדברים הקשים של כל השבוע כולו.
(פורסם בשבועון החרדי "בקהילה")