שירה בעקבות הטבח: כשכולם עסוקים בלדבר ברחל

קומה/הודיה עדי

כְּשֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים
בְּלִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת
בְּוַעֲדוֹת חֲשׁוּבוֹת
בְּגִנּוּנֵי מַלְכוּת
בְּמַשָּׂא וּמַתָּן
בְּרֹךְ, בְּסַבְלָנוּת

כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁיִּנְקֹם
אֶת דָּם עֲבָדֶיךָ
הַשָּׁפוּךְ
הַבָּזוּי הַבָּזוּז

כְּשֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים
בְּלְדַבֵּר בְּרָחֵל
בְּעוּגִיּוֹת טֵרוֹר
בְּקוֹלָהּ אוֹ זִירוֹ
בִּבְדִיחוּת הַדַּעַת
בִּמְחַבֵּל פּוֹזֵל

כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁיָּקוּם
וְיִדְרֹשׁ כְּבוֹדְךָ
הַשָּׁפוּךְ
הַבָּזוּי הַבָּזוּז
קוֹמָה עֶזְרָתָהּ
לָנוּ
וּפְדֵנוּ!

נְקֹם נְקֹם!
לְעֵינֵינוּ!
הַיּוֹם!