"וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה".
פנינים מתוך שיעוריו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א:
בפרשת השבוע אברהם אבינו שולח את אליעזר העבד שלו בעל הנשמה הגבוהה לחפש כלה ליצחק. אברהם נותן לו כל מיני סימנים איזו כלה להביא ואכן לאחר שורה ארוכה של ניסים, אליעזר מוצא את רבקה והוא מדבר על השידוך עם בתואל ולבן אם יתנו את רבקה ליצחק או לא. ולאחר שהוא מראה להם את המתנות שיש לו בשביל רבקה, אומרים בתואל ולבן "מֵה' יָצָא הַדָּבָר.. הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ".
אבל אחרי קצת זמן מתרחש מהפך. פתאום בתואל לא נמצא ולבן קם ואומר "תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ", שאולי תישאר איתם שם עוד כמה ימים או שנים ולא תלך עכשיו. אליעזר אומר להם שלא יעכבו אותו ולבן עונה לו שישאלו את פי הנערה, מה שהיא תגיד נעשה.
צריך להקשות קושיה, לפני כמה רגעים בתואל ולבן אומרים שמהשם יצא הדבר ובצורה לא יפה אומרים לו שיקח את רבקה וילך - שלא יישאר שם אפילו רגע אחד, עכשיו פתאום לבן אומר שהנערה תישאר איתם תקופה, למה פתאום לבן שינה את דעתו ואמר כך?
חשבנו לפרש ולומר כך, יש אנשים שחיים עם שמחה וחייבים כל היום להיות שמחים ואם לא יהיו שמחים, אז ימותו מצער. יש אנשים שהשורש שלהם הוא מחלוקת והם חייבים כל הזמן לריב, אם לא יריבו הם יכולים למות. וכך אנשים שהשורש שלהם הוא שקר ואם לא ישקרו הם יכולים למות, השקר מחזיק אותם או אנשים שהגניבה או לשון הרע מחזיקה אותם. וכן בקדושה יש אנשים שמחזיק אותם תורה ויש שמחזיק אותם חסד, לכל אדם יש דבר שמחזיק ומחייה אותו.
את לבן היו מחזיקים הדברים הרעים, דברים של רשע ושקר, לבן רצה שכל המשפחה שלו יהיו רשעים "כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים" (תהלים קכה, ג) וכמו שאומרת התורה הקדושה על לבן (דברים כו, ה) "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" שלבן היה רשע גדול שאין כדוגמתו, שאפילו רצה להרוג את הנכדים שלו.
לבן הרשע רצה שהילדים של אחותו רבקה יהיו מקולקלים ולא יהיו צדיקים, כשראה את אליעזר שבא עם העושר הגדול של אברהם שהיה כבר זקן ואשתו נפטרה והבן שלו יצחק יורש את הכל, חושב לבן, אחותי תתחתן עם הבן של העשיר הזה והכסף יגרום לה "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו), איפה שיש כסף ולא מתנהגים נכון, מתדרדרים ונהיים מקולקלים. חשב לבן לעצמו, אם לאחותו יהיה כסף היא תהיה מקולקלת וגם הילדים שלה יתקלקלו, ירצו מכוניות יפות, בתים גדולים, טיולים וכך יתדרדרו ויהיו כמותו. עצם זה שיהיה להם כסף זה אומר שיהיו כמו לבן, לכן אמר לאליעזר שיקח את רבקה וילך, אפילו שהוא צדיק כי הכסף בסוף יקלקל אותה.
אבל פתאום רואה לבן שאליעזר נותן לה מתנות ובגדים, והבגדים שאליעזר הביא הם כמו ששרה אמנו הייתה לובשת - בגדים של האמהות הקדושות בצניעות מופלגת ביותר. וברגע שלבן רואה במה מדובר, הוא מבין שטעה. אם הלבושים אצל נשות משפחת אברהם כל כך צנועים, הרי שיש להם מחסומים מאוד חזקים מפני החטא, ואז הכסף לא יקלקל אותם והם לא יתדרדרו. מיד חזר לבן ואמר שהנערה תשב איתם ימים או עשור, כי הם לא יתדרדרו ויש דברים ששומרים עליהם והם מקפידים על קלה כבחמורה.
מי ששומר על הבגדים שלו, על ההתנהגות שלו, על ההתנהגות של המשפחה שלו, הוא לא יתקלקל. בני ישראל ניצלו ממצרים בזכות שלא שינו את שמם, לשונם ומלבושם וזה כוח גדול ביותר. כאשר אדם שומר על היסודות של הצניעות ומקפיד על ערכי הצניעות במשפחה, הוא הולך בדרך טובה וצפוי לראות נחת בע"ה. אבל אם הוא מתחיל להקל פה ושם, בסוף הוא מאבד את הכל רח"ל.
אדם צריך להקפיד הקפדה גדולה ביותר על הילדים שלו, על הלבוש, ההתנהגות והדיבור. הדברים הקטנים האלה כביכול, הם בפועל כמו חץ שאם מכוונים למקום אחד אבל עם סטייה קלה של ס"מ כשיורים אותו, מגיעים מטרים רחוקים מהמטרה.
טעות קטנה בחינוך הילדים כשהם קטנים, יכולה להיות בעתיד מרחק עצום שאין כדוגמתו. אדם צריך להיות מדויק עם המשפחה שלו, עם הילדים שלו, עם המחשבות שלו. בכל דבר צריך דיוק גדול ביותר כי כל טעות קטנה היא חורבן איום ונורא שאין כדוגמתו. ואדם שכך נוהג, הולך בדרך טובה ותהיה לו סייעתא דשמיא.
(פורסם בשבועון החרדי "בקהילה")