פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר לעבור בשבת בסמוך למצלמת אבטחה?
שאלה:
שלום לרבנים. לאחרונה רבו מצלמות האבטחה בכל עבר, רציתי לדעת אם מותר לעבור בשבת מול מצלמות וכן אם מותר להיכנס לבית כנסת שהמצלמות פועלות בו בשבת.
תשובה:
שלום לכם.
פוסקי זמנינו טרחו למצוא דרכים להקל, וביחוד במקום מסוכן שאז תפקידו למגר סכנות עתידיות ולתעד חשודים. והרי בעת שעובר אל מול המצלמה התמונה של העובר נרשמת בזיכרון וחמור מזאת אם המסך פועל ואפשר לראות את העובר בשעת אמת.
ויש לדון בזה ביו משום איסור כותב ובין משום איסור שינוי חשמלי.
והנה איסור כותב נאמר לא רק על כתיבה רגילה אלא גם ביצירת רשמים ותמונות, וכך כתב המשנה ברורה (סימן שמ סעיף כב אות ח): הרושם רשמים וצורות בכותל בששר וכיוצא בהן, כדרך שהציירים רושמים, הרי זה תולדת כותב וחייב משום כותב.
ומצאנו דיעות חלוקות אם יש בזה משום מלאכת כותב על גבי המסך המקרין את צורת האדם שעובר כנגד המצלמה.
דעת הגרי"ש אלישיב (הובא באורחות שבת פרק טו הערה נה) שיש בזה משום איסור כותב בזה שצורה מופיעה על המסך, אולם כיון שהצורה נעשה שלא בדרך כתיבה הוי אסור רק מדרבנן, שאין דרך האדם לכתוב ע"י זה שהוא עובר כנגד המצלמה.
גם הגר"נ קרליץ סבר שיש לאסור רק מדרבנן כיון שכתב זה נחשב כאינו מתקיים שהרי מיד שיעבור מכנגד המצלמה תמונתו תעלם מן המסך.
והגאון רש"ז אורבעך (ראה במאור השבת ח"ד עמוד ר) סבר שאין זו כתיבה כלל, אלא רק גלי זרם חשמלי היוצרים מראה של תמונה, ונחש כאילו עובר מול הראי שמשתקפת בו תמונתו לרגע עד שהוא עובר משם.
והפוסקים סמכו בעיקרם על זה שאין לאדם העובר הנאה מהצילום והוי פסיק רישא דלא ניחא ליה, ואף שהוא מחלוקת ידועה בין התוספות לערוך (שבת קג,א ד"ה לא), ופסקינן בהא להחמיר, אולם מקילים כשיש עוד צירופים להקל, כגון הכא שיש צירופים למכביר כדלהלן, (ראה סימן שכ סעיף יח, ובמשנ"ב ס"ק נה), וכל שכן באיסור דרבנן מקילים כשאינו מתכוין ואין לו תועלת, וכן כשעושה כלאחר יד, דהיינו שלא כדרך כתיבה (ראה מחלוקת המג"א ותרומת הדשן בפסיק רישא דרבנן ריש סימן שיד במשנ"ב ס"ק יא). לכן כאן שדנים אנו באיסור שהוא לכל היותר דרבנן יש להקל, וכמה טעמים נאמרו בדבר, וטעמים אלו יועילו גם לגבי איסור שינוי החשמל הנעשה בזמן שעובר:
א. הרב משה פינשטיין סבר שאין לעובר הנאה מן הצילום ולכן הדבר מותר. ויש לבאר יותר שכיון שהרב פינשטיין סבר שהוא רק דין דרבנן מטעם שנחשב זה ככתב שאינו מתקיים ולגבי העובר הוא פס"ר דלא אכפת ליה ופס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן מותר (מאור השבת ח"ד עמוד קצט).
ב. הגאון ר"נ קרליץ (חוט שני שבת ח"ד פרק פט עמוד קסו) כתב להקל דהוי קיל טפי מדין פסיק רישא דלא ניחא ליה כיון שאין לו בזה ענין כלל ועיקר, ז"ל: "אם מותקן במקום שעובר מצלמה אוטומטית במעגל סגור שמצלם את כל העוברים ושבים, או שעובר במקום שיש לויין שמצלם, מותר לעבור שם בשבת כיון שלא ניחא ליה ואין לו ענין בזה, ולא מורגש לו שנעשית איזהו פעולה שנעשית מחמתו, לא מצינו שזה נקרא פסיק רישא דלא ניחא ליה שיהיה אסור למאן דאסר פסיק רישא דלא ניחא ליה באם היא פעולה שהשני צריך להתקין ולהפעיל". וזה מעין חידושו הנפלא של הגר"ש ווזנר (שבט הלוי ח"י סימן ס') שנשאל על כניסה לבית חולים שבה ישנם מצלמות המתעדות על גבי מסך את כל הקורה בתחום המקום, והעלה דבר חדש והוא שכל שאדם הולך כדרכו ומלאכה נעשית בלא דעתו, אין אותה המלאכה מתיחסת אליו כלל. וז"ל: "אם אין אדם עושה שום פעולה של מלאכה דרך מעשה, רק עומד והולך כדרכו ועל ידי זה גם בלי דעתו וכוונתו נעשית יצירת מעשה מאליה כהדלקת נר או פתיחת דלת...אין בזה על כל פנים מלאכה דאורייתא, כי התורה אסרה מלאכת מחשבת, דהיינו פעולת מעשה ומחשבת, ולא מצינו כזה בל"ט מלאכות ותולדותיהם דמשכן". וכן הסביר עוד גם בתשובות אחרות.
ג. הגר"ע יוסף הביא את דעתו של השו"ת קרן לדוד (או"ח סימן קב דף קכב ד"ה אמנם) שהכא אפילו גרע ממסייע שהרי אינו עושה דבר בזה שעומד מול המצלמה, והמכונה היתה עושה פעולתה ומצלמת ממילא, ולכן אין הדבר מתייחס אליו כלל. והביאו הרב שלמה עמאר (שו"ת שמע שלמה ח"ו סימן ג').
ד. עוד הביא שם ביביע אומר את דברי השו"ת חשב האפוד (ח"ג סימן פג) ושו"ת שרגא המאיר (ח"ח סימן קלז) בצירוף שיטת הרשב"א (שבת קז ע"א) שהתיר לנעול הבית שצבי בתוכו כדי לשמור את הבית ואת הצבי, ובלבד שלא יתכוין לצידת הצבי בלבד, (ויש להאריך בדבריו טובא), וכאן גם הולך לדרכו אף שבו זמנית המצלמה קולטת את תמונתו.
סיכום: לכן מכל הטעמים דלעיל מותר לילך במקום בו הותקנה מצלמה במעגל סגור.