"אחד הדברים המסוכנים ביותר בחיי האדם ואין אנשים חשים לזה, במשקל האמיתי ובכובד האמיתי שצריכים לחוש לזה, זה עין הרע", הסביר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו בשיעורו.
לדבריו, "עין הרע זה דבר מסוכן ביותר, ואפילו אם עין הרע לא מזיק מיד, הוא נשמר בכמין מחסן ומתי שנפרץ הסכר, נפתח המחסן חס וחלילה והצרות והבעיות באות לאדם בצרורות ארוכות וקשות, מי ישורנו, פחד ואימה וחרדה עצומה מענין עין הרע".
הרב פינטו סיפר כי "רבו הפרושים והמפרשים בענין עין הרע, ואף אני הדל בצעירותי כתבנו קונטרס על עניני עין הרע. וידוע מעשה שהיה בכופר גדול, שלא האמין בשום ענין שהוא לא שכלי. כל דבר הסתדר בדעתו, רק כאשר היה שכלי. לימים שהתחזק והתדבק בהקב"ה וזכה לכתוב עשרות ספרים קדושים בכל מקצועות התורה הקדושה וענין עין הרע, היה תמוה לו וקשה לו, ולא הצליח להבין עומק עין הרע"..
הרב פינטו המשיך לספר: "הלך ובישל סיר אחד של בשר, ושם בו כל מטעמי עולם, וחילק את הסיר לשניים. חלק שמר, וחלק לקח לבית האסורים, לנדונים למוות שלא ראו בשר עשרות שנים, ומרחוק הראה להם את הבשר עשר דקות, וכאשר לקח את הבשר ונתן ממנו לכלב לאכול, הכלב מת מיד מרעל, והחצי השני של הסיר היה נקי מכל רעל ומכל רע. מאז אותו חכם החל להאמין אמונה שלמה, בעין הרע".
הרב פינטו המשיך וסיפר ש"אחרי כתיבת הקונטרס, וחקירה עמוקה וסבל אישי מעין הרע, הגענו ליסוד המובא ברבותינו הקדושים, שחייב על פי דרך זו לנהוג, להסיר הרע מתוכנו, מליבנו, מנפשנו. והנה כאשר האדם קושר את ההצלחה לעצמו או לחבריו או לקרוביו, מביא עין הרע על בני ביתו. אבל כאשר קושר את ההצלחה להקב"ה ולא לעצמו, אין מציאות שעין הרע תפגע בו".
"ונבאר הדברים", הסביר, "אדם שמצליח בעסקיו ועומד ואומר שההצלחה והרווח מחוכמתו וממהלכיו העצומים, מביא על עצמו עין הרע בפירוש והוא פוגע בעצמו בעין הרע. אבל אדם שאומר שהרווח שהרוויח והטוב שיש לו, זה מהקב"ה ולא ממנו וקושר את הטוב שלו להקב"ה, ניצל בפרוש מעין הרע. וכך אדם שמשבח את חבירו על עושרו, פוגע בחבריו בעין הרע. אבל אדם שקושר את הצלחת חברו להקב"ה, מציל את חבירו מעין הרע".
לדבריו של הרב פינטו: "וכך שאר הדברים, החיים והמות ביד הלשון, האדם הורס את חבירו בעין הרע וגם את עצמו. אבל אם האדם מאמין שכל מה שהוא השיג - הוא רק ממתנת ה', אז אין עין הרע שולטת בו".