פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: במקרה ואני מחוייב לנסוע ברכב בשבת בפומבי - האם להסיר את הכיפה?
שאלה:
שלום לרבנים החשובים באתר וואלה! יהדות, ותודה רבה על התשובות המחכימות, ויהי רצון שתמשיכו לקדש שם שמים ברבים.
אשתי בהריון בחודש תשיעי, והסתפקתי מה לעשות אם צירי הלידה מתחילים ביום השבת ואצטרך להסיע אותה במכונית בשבת. האם עדיף להשאיר את הכיפה על הראש בשעת הנסיעה ואז אראה להולכים ושבים כאילו אני מחלל שבת, או אולי עדיף להסיר את הכיפה.
תשובה:
שלום לך ותודה על המילים החמות.
הנה מצאנו שתי תשובות הנראות סותרות בשו"ת אגרות משה להגאון רב משה פינשטיין בנידון הסרת הכיפה במצבים דומים, וננסה ללמוד משם לשאלתכם.
בתשובה אחת (או"ח ח"ב סוף סימן צה) הוא נשאל על אנשים שומרי תורה שנכשלים בהליכה לקולנוע של סרטים, האם עליהם להסיר את הכיפה על מנת שלא לחלל את השם בזה שאנשים יראו דתיים הולכים למקום עבירה. הרב השיב שאכן זו סברא נכונה ויש להם להסיר את הכיפה אם כוונתם לשם שמים. אלא שהוסיף שאם כוונתם היא לזלזל גם בחיוב הכיפה, אזי עדיף שיכנסולקולנוע עם הכיפה ולא יזלזלו בעוד דבר שמחויבים בו.
ובתשובה שניה (יו"ד ח"ב סימן לג) עסק הרב בכאלו שנכשלים בהליכה למקום בו ל"ע רוקדים בחורים ובתולות יחד. האם טוב להם להסיר את הכיפה כדי לא להראות כחרדים העוברים על פריצות נוראה זו, או שמא לא נדריך אותם לעבור על איסור נוסף של הסרת הכיפה והליכה בגילוי הראש.
הרב השיב שפשוט שאין לומר להם לעבור עוד איסור דמנהג חשוב של כסוי הראש. והסביר שהסברא נותנת שאם יראו אותו אלו שמכירים אותו כאיש דתי ששומר שבת ומניח תפילין ומתפלל בלא כיסוי ראש, יטעו ללמוד ממנו שכך יש אכן לנהוג שלא לחוש לכיסוי הראש כשרוצים לרקוד.
ושם סיים דבריו בזה הלשון: "וגם פשוט שכל עבירה שאדם עושה בפרהסיא יש בזה גם עון של חילול השם. וכשיעשה רק עבירה אחת, יהיה רק חילול השם בעבירה זו, וכשיעבור אז עוד עבירה יהיה חילול השם ביותר. ולכן ח"ו להתיר לאיסורין בשביל סברות ודמיונות של עצמו שחושב שהוא ממעט חילול השם".
ויש לעיין מדוע בתשובה הראשונה הרב כתב להתיר אם כוונתו שלא יתחלל שם שמים, ואילו שתשובתו השניה כתב בתוקף לאסור מכל וכל.
ונראה ליישב הדברים שלא יהיו כסותרים. שאם נדייק בנוסח תשובות אלו נראה שחילק הרב בין שני הציורים. בציור הראשון בו הוא התיר להסיר את הכיפה מדובר על מקרה שהאדם החוטא הולך למקום שאין מכירים אותו שם, ואז אכן עדיף לו למעט בחילול השם ע"י הסרת הכיפה. אולם בתשובה השניה הוא עסק במקרה בו אנשים מכירים את אותו האיש החוטא, ולכן אם הוא יסיר את כיפתו ילמדו ממנו שכשאדם חרדי נתקף על ידי היצר ועושה מעשה חטא ושטות, מותר לו לפרוק מעליו גם את חיוב חבישת הכיפה.
על פי שתי תשובות אלו נראה היה לכאורה לומר שגם בשאלתכם יש לחלק בין אם נמצאים במקום בו אין הציבור מכיר את הנוסע, שאז עדיף להסיר את הכיפה על מנת שלא יחשדו את האדם כמחלל שבת, ולעומת זאת הנוסע בסביבה של אנשים שמכירים אותו אז ישאיר את הכיפה על הראש כדי שלא ילמדו ממנו לזלזל גם בחבישת הכיפה. אלא שהאמת תורה דרכה שאין המקרה שלכם דומה לדלעיל, שכן ישנו הבדל רב בין אדם שעסוק בעשיית מצוה של הצלת נפשות שאז יש לכל רואה חובה ללמד על הנוסע זכות ולא לחשדו כמחלל שבת, למקרה של אלו שתקף עליהם יצרם והולכים למקומות אסורים לעשות דברים אסורים שאז יש לחלק כשם שכתבנו לעיל.
ולכן לסיכום הדברים:
ודאי יש להשאיר את הכיפה על הראש. ויהי רצון שתלד בשעה טובה ילד בריא לעבודתו יתברך.