וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם מותר לתלות בצה"ל את הצלחת המלחמה?

דוד ברגר, בשיתוף שובה ישראל

21.2.2024 / 17:59

"מפריע שהפוליטיקאים תולים את הצלחת המלחמה בכח הזרוע שלהם, במקום לתלות את ההצלחה בבורא עולם". האם גישה זו נכונה? הרב שי טחן מסביר ומשיב בהרחבה

חיילים מקבלים את השבת בגבול עזה, 8 בדצמבר 2023. רויטרס
חיילים מקבלים את השבת בגבול עזה, 8 בדצמבר 2023/רויטרס

שלום לרבנים החשובים באתר וואלה! יהדות. מאוד מפריע לי שהפוליטיקאים תולים את הצלחת המלחמה בכח הזרוע שלהם, ושוב ושוב הם אומרים שאנחנו חזקים ואמיצים ובזכות הצבא המפואר שלנו ננצח, במקום לתלות את ההצלחה בבורא עולם. האם אני צודק בגישה שלי או שמא אני מגזים?

פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר לתלות בצה"ל את הצלחת המלחמה?

שאלה:

שלום לרבנים החשובים באתר וואלה! יהדות. מאוד מפריע לי שהפוליטיקאים תולים את הצלחת המלחמה בכח הזרוע שלהם, ושוב ושוב הם אומרים שאנחנו חזקים ואמיצים ובזכות הצבא המפואר שלנו ננצח, במקום לתלות את ההצלחה בבורא עולם. האם אני צודק בגישה שלי או שמא אני מגזים? תודה מראש.

תשובה:

שלום וברכה.

אני מסכים לחלוטין שאין לנו לתלות את ההצלחה בעצמנו, וכמו שכבר הזהירה התורה בכמה מקומות: "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח, יז). והטיב להסביר זאת הרמב"ן: "ידוע כי ישראל גבורים ואנשי חיל למלחמה, כי נמשלו לאריות ולזאב יטרף, ומלכי כנען - במלחמה נצחו אותם. על כן אמר: אם תחשוב 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה' , תזכור השם שהוציא אותך ממצרים, ולא היה לך שם כוח ועוצם יד כלל, ותזכור עוד כי במדבר, אשר אין לאל ידך לחיות שם, עשה לך כל צרכיך, אם כן גם החיל הזה אשר עשית בכוחך - השם הוא שנתן לך הכוח כאשר עשית אותו. ואם תשכח את השם יכלה כוחך ושארך ותאבד כאשר אבדו הם, כי כל עוזבי ה' יכלו".

וכן הוא בשערי תשובה לרבינו יונה (שער ג' אות כט): "אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ה' לרשת את הארץ הזאת [וגו'] לא בצדקתך וביושר לבבך וגו' (שם ט). הוזהרנו בזה שלא נדמה בנפשנו הצלחתנו בצדקנו ויושר לבבנו. אבל נאמין ונדע עם לבבנו, כי הצלחתנו מחסד העליון ורב טובו, וכענין שאמר יעקב אבינו עליו השלום (בראשית לב) קטנתי מכל החסדים ומכל האמת:"

ולכן, אף שיד הלוחמים האמיצים שלנו על העליונה ויש לנו להודות להם על ההקרבה והגבורה הפילאית, אך אל לנו לשכוח מנין מגיעה ההצלחה הזו.

כמו שהזהיר הר"ן (בדרשות הר"ן תחילת דרוש י'): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' ואת חקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך (דברים י': י"ב-י"ג). פרשה זו דבוקה וקשורה עם שלמעלה ממנה, כי בתחלה הזהיר את ישראל על ב' דברים, הא' שלא יתלו הצלחתם בכחם ועוצם ידם. והב' שלא יתלו כבוש הארץ בזכותם, כי למעלה מזה אמר פן תאכל ושבעת וגו' ובקרך וצאנך ירביון וגו' ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי וגו' וזכרת את ' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, רצה בזה כי עם היות שאמת שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס, ולפי זה יהיה אמת בצד מה שיוכל העשיר לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, עם כל זה עם היות שהכח ההוא נטוע בך זכור תזכור הכח ההוא מי נתנו בך ומאין בא, והוא אומרו וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח וגו'... ואחר כך אמר שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבא לרשת וגו'. וכאן לא אמר ואמרת כחי ועצם ידי וגו' אבל אמר אל תאמר בלבבך בהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני ה', והוא כאומר שמעני ישראל עוד בדבר אחר שאני מסופק ממך, כי אתה עובר את הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצומים ממך".

לדבריו, "ואיני מסופק בזה שתאמר שבכחך עצמת מהם כי הם גדולים ועצומים ממך ואתה ידעת ושמעת בשם האנשים אשר תרו את הארץ כי אין איש אמיץ לבו יוכל להתיצב לפני בני ענק, וידעת היום כי השם יתברך הוא יכניעם, ולא תייחס הכנעתם אליך כי אין לאל ידך, אבל אני חושש שלא תאמר בלבבך שעם היות שהשם יתברך הדפם ולא בכחך, שהיית גורם מצד צדקתך ויושר לבך, כי מטבע גאות האדם ורום לבבו המסלף מועצותיו, הוא ליחס הצלחותיו לעצמו לצד מהצדדים, וכשהן דברים תלויים בקנין ובחכמה וטוב העצה, חושב כי חכמתו עמדה לו, וכשהן בענין שהוא רואה כי נשגבו מכחו ומעצתו מיחס אותו לזכותו, ולכן אמר בכבוש הגוים האלה העצומים אשר בהצרה ממנו מזמתך וכחך, ירא אני פן תיחס הדבר לצדקתך, לא תעשה כן עם עם קשה ערף אתה", עד כאן לשונו.

דוד ברגר, בשיתוף שובה ישראל
  • עוד באותו נושא:
  • יהדות
1
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully