מאחרי הקלעים בועידת מינכן, קיימו גורמים ישראלים ומנהיגים יהודים שיחות מפתח עם ראשי מדינות וגורמי ממשל, בהם עלתה דאגה קשה מהתגברות האנטישמיות ברחבי העולם בעקבות תגובת ההתגוננות הישראלית לארועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה. ראשי הקהילות הביעו את הצורך לחזק את ביטחון הקהילות והצורך בתגבור ההגנה על המוסדות היהודיים. בעקבות השיחות המיוחדות שקיים נשיא המדינה יצחק הרצוג עם הנשיא האזרי אלייב, העלו המנהיגים היהודים את מצוקת הקהילה היהודית בארמניה שנתונה למתקפה אנטישמית קשה ואלימה, בעקבות יחסיה של ישראל עם אז'רביגאן הנתפסת בעיני הארמנים כאוייבתה של ארמניה על רקע הסכסוך האתני במובלעת הבדלנית מלחמת נגורנו-קרבאך. מנהיגי הקהילות היהודיות בקשו את היחלצות הממשלות להגנה על הקהילה היהודית הקטנה בארמניה המתקיימת בעיקר בבירה ירוואן, שם פגעו גורמים אנטישמיים מספר פעמים בבית הכנסת.
בשיחות הודגש כי שיעור העלייה הגבוה ביותר באנטישמיות בשנה האחרונה בכלל ומאז ההתקפה בשמחת תורה בפרט נרשמה ברוסיה, בלארוס, ארמניה ורפובליקות אסיה מרכזיות, כפי שעלה מדו"ח האחרון של משרד התפוצות על מצב האנטישמיות בעולם, שהוגש לממשלת ישראל לציון יום השואה הבינלאומי ועל רקע מלחמת 'חרבות ברזל'. בדו"ח המצביע על עליה מדאיגה מאוד בשיעורי ההתקפות וגלויי האנטישמיות גם במדינות 'ידידותיות'.
מהדו"ח החמור עלה כי ארמניה היא "עולה חדשה" בדירוג האנטישמיות הגואה שכן היא מוזכרת לראשונה בדו"ח המוגש מידי שנה. על פי הדו"ח; "השיח האנטישמי בארמניה מושפע ברובו מהיחסים בין ישראל לאזרבייג'ן ומהייצוא הביטחוני הישראלי אליה. יחסים אלו מעוררים כעס רב בחברה הארמנית על רקע התעצמותה של מלחמת נגורנו-קרבאך בין שתי המדינות. אולם העובדה שהארמנים בחרו להתמקד דווקא בישראל ולאו דווקא במדינות אחרות התומכות גם הן באזרבייג'ן מלמדת, כי הלכי הרוח האנטישמיים בארמניה עמוקים הרבה יותר וייתכן שאף מושפעים מבחוץ".
בדו"ח המקיף נכתב עוד כי "הרשתות החברתיות הארמניות מיהרו להגיב למתקפה של חמאס בשמחה, ושיתפו בהמוניהם תעמולה שהופקה על ידי חמאס. פעילות זו לוותה בביקורת חריפה על ישראל ובדרישות מפורשות לתמוך בחמאס, וכן בהשוואות בין ישראל, אזרבייג'ן וגרמניה הנאצית".
עוד נאמר בדו"ח כי "ולדימיר פוגוסיאן, פרשן פוליטי בולט אנטי-ישראלי, הידוע בעמדותיו האנטישמיות הקשות ומי שמילא בעבר עמדות של ביטחון רשמי, איים בגלוי על היהודים ועל ישראל וקרא שוב ושוב לתקוף יהודים. כתוצאה מהרטוריקה האלימה, הקהילה היהודית הקטנה בארמניה הייתה לא פעם קורבן להטרדות אנטישמיות, שהגיעו לשיא בשני ניסיונות להצית את בית הכנסת היחיד במדינה". הצתת בית הכנסת - מציינים מחברי הדו"ח, נבחרה מבין עשרת האירועים הבולטים של האנטישמיות בעולם.
יצוין, כי העובדה שעליה הצביע הדו"ח ולפיו; "הלכי הרוח האנטישמיים בארמניה עמוקים הרבה יותר וייתכן שאף מושפעים מבחוץ" תואמת מחקר שנערך לפני כעשור על ידי הליגה נגד ההשמצה ובו נכתב כי 58% בקרב האוכלוסייה הבוגרת בארמניה מגלים עמדות אנטישמיות וכי 72% סבורים כי ליהודים יש כוח בעולם רב מדי. הנתון הכי שלילי באירופה שנחשף במחקר הצביע על כי 32% מכלל הארמנים אינם מוכנים לקבל יהודים כאזרחים במדינתם.
בעקבות התפרצות המגמות האנטישמיות שהיו עד כה חבויות מתחת לפני השטח, קיימו הגורמים הישראלים ומנהיגי הקהילות המוטרדים ביותר מעליית האנטישמיות וגילוייה המתעצמים בעידוד אישים וארגונים פרו פלשתינים ותומכי חמאס המסעירים הפועלים ביתר שאת בימים אלו בהשראת המלחמה הניטשת בעזה, סדרת פגישות עם מנהיגי מדינות, שרים ודיפלומטים ובקשו את עזרתם להגנה על הקהילה הקטנה וחסרת האונים בארמניה כמו גם הצורך לדאוג לביטחונן של שאר הקהילות היהודיות במדינותיהם.