פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: לקראת פסח, אלו כלים יש לטבול?
שאלה:
שלום וברכה כבוד הרב טחן, ותודה למדור ההלכה בוואלה! יהדות.
לקראת חג הפסח קנינו הרבה סוגי כלים ורצינו לבקש הדרכה מעשית את מה צריך לטבול.
תשובה:
שלום לשואלים הנכבדים.
אכתוב לכם ראשי פרקים של הלכות חשובות אלו בתקווה שהדברים יהיו לתועלת.
התורה ציותה אותנו (במדבר לא, כג) לטבול כלי סעודה שנרכשו מן אומות העולם במקווה טהרה על מנת להפקיע את טומאת הגויים הנמצא על הכלי (ראה ב"י יו"ד תחילת סימן קכ).
לדעת רוב הראשונים טבילת כלי מתכות היא דאורייתא ואילו כלי זכוכית יש לטבול רק מדרבנן, ובכל אופן בין אם טובל כלי מתכות או כלי זכוכית יברך לפני הטבילה 'ברוך אתה וכו' אשר קידשנו במצוותיו וציונו על טבילת כלים', ואם טובל רק כלי אחד יברך 'על טבילת כלי'. כלי מתכות כוללים כלי נירוסטה ופלדה וכדומה. גם מחבת טפלון חייב טבילה בברכה כיון שעשוי ממתכת, ואף שהוא מצופה בשכבה דקה של חומר סינטטי, כיון שחומר זה דק מאוד הרי הוא בטל לעיקר הכלי (הגרי"ש אלישיב מובא בספר מטבח כהלכה עמוד 95).לעומת זאת כלי אמאייל חייב בטבילה ללא ברכה וזאת מכיון שכלי מתכת זה מצופה בחומר זכוכית ועפר (אהל יעקב הלכות טבילת כלים עמוד מ').
ולגבי כלי אלומיניום ישנה מחלוקת בפוסקים אם נחשבת כמתכת ואם יש בה חיוב טבילה, וכמו שכתב הגר"מ פינשטיין (באגרות משה יו"ד ח"ג סימן כב) שחיוב טבילה הוא רק בששת המתכות שנקטה התורה כלשון הפסוק (במדבר לא, כב): "אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת", ואין אלומיניום בכללם, ולכן מסתבר שחיובם הוא רק מדרבנן. וניתן להסביר את החילוק על פי כימיה, שתרכיב החומר המתכתי שונה במהותו מהתרכיב של האלומיניום (שלחן הלוי עמוד רמו).
לעומתם ישנם דיעות המחייבות טבילה, וכן כתב הגר"ע יוסף (חזו"ע ח"ב עמוד נו), והגר"מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח"ג סימן רנט) ועוד.
והנה כיון שחומר כלי האלומיניום תלוי במחלוקת ובספק הנ"ל יש להטבילו ללא ברכה, או להטבילו עם כלי אחר החייב בברכה.
והנה זכוכית כולל כל סוגי זכוכית וכגון דוראל, קוראל, פיירקס, דורלקס וכדומה, ולכן יטבילם בברכה (אהל יעקב הלכות טבילת כלים עמוד לז). ואף אם הזכוכית צבועה לנוי ניתן לטובלם (ספר טבילת כלים עמוד קצה)
כלים העשויים מכל שאר החומרים פטורים מטבילה, וכגון כלי פלסטיק, עץ, חרסינה וכדומה.
בכלי פורצליין אף שיש מחייבים טבילה ללא ברכה, אולם רבו המתירים ללא טבילה כלל כיון שהם כלי חרס, אף שהם מצופים בשכבה המעורבת בחומרים עם זכוכית. כן כתב החיד"א (שיורי ברכה סימן קכ אות ג'), וכן הכריע הגר"ע יוסף (יבי"א ח"ד יו"ד סימן ח ובהליכ"ע ח"ז עמוד רנז).
והנה גם כלי חשמל יש לטובלם כיון שהינם כלי סעודה, ובדרך כלל אם משאירים אותם אחר טבילה כמה ימים ללא שימוש הרטיבות מתייבשת ואין הכלי מתקלקל, אכן בכלי יקר שיש הפסד גדול אם יתקלקל או שהוא כלי דיגיטלי שאז הוא כמעט בודאות מתקלקל במים, ימכרנו לגוי ואחר המכירה יבקש מהגוי שישאילנו לו, ובכך נפתרים מטבילה מכיון שרק כלים השייכים ליהודי חייבים טבילה.