ימי ספירת העומר הם ימי אבל, בעקבותם פטירתם של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא. ומדוע הם נפטרו? מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו הסביר בשיעורו את הסיבה לקביעת האבלות בעקבות פטירת תלמידי רבי עקיבא ואת הקשר לרבי שמעון בר יוחאי.
בראשית דבריו הסביר הרב פינטו: רבי שמעון בר יוחאי היה מהתלמידים החשובים של רבי עקיבא. וחז"ל אומרים: עשרים וארבע אלף תלמידים היו לרבי עקיבא, וכולם מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.
הוא הקשה: שנים רבות היה קשה בדעתנו, בשביל חטא כל כך קל - ימותו עשרים וארבע אלף תלמידים. עשרים וארבע אלף תלמידים ימותו על זה שלא נהגו כבוד זה בזה?
הרב פינטו הסביר: אלא אפשר לבאר ולומר, רבי עקיבא היה יסוד וסמל התורה שבעל פה, וידוע שתורה שבעל פה עוברת על ידי מסורת מדור לדור, ואם אין מסורת בתורה שעוברת מדור לדור - חס ושלום יש סכנה שתשתכח התורה מישראל, ולכן המיוחדות של התורה שבעל פה - היא על ידי העברה מדור לדור את התורה שבעל פה, וזה; משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה, מדור לדור התורה עברה.
ותלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, אמרו חז"ל שעיניהם הייתה צרה זה בזה ועל מה עינהם היתה צרה? בלימוד התורה, ובגלל שכך היתה עיניהם צרה, התורה הייתה צריכה להיעצר אצל תלמידי רבי עקיבא, כי עיניהם הייתה צרה זה בזה, ולא שמחו על העברת התורה מדור לדור.
אם כך, הוסיף הרב פינטו, דבר זה היה סכנה להמשך קיום התורה ולהמשך עם ישראל, כי בלי תורה הקדושה אין עם ישראל, כמו שכתוב: "לולי בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". אם כך, זאת היתה מידת הדין הגדולה על תלמידי רבי עקיבא, בזה שעיניהם הייתה צרה זה בזה.
לימדו ולא למדו אחד לשני, וכך לא היה המשך וקיום לתורה להמשיך לעבוד מדור לדור, וזו הייתה הקפידה הגדולה שעליה מתו עשרים וארבעה אלף תלמידים של רבי עקיבא.
אבל רבי שמעון בר יוחאי היה השורש והיסוד שהמשיך את הכח של התורה מרבי עקיבא לדורות הבאים, והוא היה ההמשך שלא תיעצר התורה בהתנהגות תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה ושעיניהם היו צרות ולא נתנו המשך לתורה להמשיך.
לסיום אמר: על פי זה יובן, מדוע רבי עקיבא מסר את נפשו על לימוד התורה. כי רבי עקיבא ידע שתלמידיו חטאו בזה שלא נתנו קיום והמשך לתורה, שלא מסרו את התורה לדורות הבאים. לכן רבי עקיבא, אפילו שהייתה גזרה שמי שילמד תורה ימות, בשביל לעשות ההיפך ממה שתלמידיו עשו שלא רצו להמשיך את התורה לדור הבא בגלל צרות עין, עמד ומסר נפש ומסר את נפשו על לימוד התורה, אפילו שידע שיהרג על זה ויוציאו אותו להריגה על זה, מסר את נפשו בעניין הזה ובדבר הזה.