לקראת חג השבועות - האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו התייחס בשיעורו לכוח המיוחד של לימוד התורה, עד כדי שמי שעוסק בה - שוכח מכאביו וייסוריו.
הרב פינטו הביא את דברי הגמרא שאומרת (עירובין נד.) "חש בראשו יעסוק בתורה.. חש בגרונו יעסוק בתורה.. חש במעיו יעסוק בתורה.. חש בעצמותיו יעסוק בתורה.. חש בכל גופו יעסוק בתורה".
הרב פינטו המשיך:
אם אדם לומד תורה הוא לא ירגיש לא כאב ראש, לא כאב בטן, לא כאב בגוף, לא מרגיש אף כאב. אם אדם באמת דבק בתורה הקדושה כמו שהתורה מצווה, אז אדם לא ירגיש אף כאב ואף טירדה, לא חולי לא מרגיש כלום. אם אדם מתחיל להרגיש טרדות, מתחיל להרגיש כאבי ראש, מתחיל לשמוע רעשים סימן שהוא לא דבק באמת בתורה הקדושה, כי מי שדבק בתורה הקדושה לא מרגיש כלום. החש בראשו יעסוק בתורה, אם אדם לומד תורה והוא לומד תורה הוא לא ירגיש כלום.
מסופר על צדיקים גדולים שהיו צריכים לעבור ניתוחים קשים ובזמן הניתוח למדו תורה והתדבקו בסוגיות קשות בש"ס והיו יכולים לעשות להם את הניתוח ללא הרדמה ולא הרגישו את הניתוח, כי אדם שיורד וצולל לעומקה של התורה הוא לא מרגיש אף דבר. לכן אומרת המשנה (אבות ג, ה) כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. לא משנה איזו בעיה יש לאדם, אם הוא נכנס באמת לתורה לא ירגיש אף בעיה, ברגע שאדם לומד תורה ומרגיש בעיות סימן שהוא לא לומד באמת תורה ברמה הגבוהה.
כמו להבדיל בשינה, יש כמה דרגות בשינה, ככל שהאדם ישן שינה יותר עמוקה כך הוא לא מרגיש כלום. אדם שחולם חלומות סימן שהוא לא ישן כ"כ עמוק, הדרגה של חלום היא שלישית או רביעית בשינה אדם שישן באמת עמוק לא חולם כלל. כך גם בלימוד התורה יש דרגות, אדם שיורד וצולל לעומקם של דברים אין מציאות שישמע אף רעש ואף כאב, כי אדם שדבק בתורה לא שם לב לכלום.
הגמרא מספרת (שבת פח.) על רבא שהיה יושב ולומד והיה משפשף את אצבעות הידיים שלו במכנסים ומרוב שהיה שקוע בלימוד, אחרי כמה זמן העור ביד שלו התקלף וירד לו הרבה דם והוא לא הרגיש את זה, עד שבא אליו צדוקי אחד ואמר לו שהוא מעם פזיז שאמרו "נעשה ונשמע" לפני שידעו על מה אומרים. אמר לו רבא אנחנו מאמינים בהשם שמה שהשם עושה ומה שאומר לנו זה הטוב ביותר.
וכך גם הגמרא מספרת (ברכות לא.) על רבי עקיבא שהיה מתחיל תפילת שמונה עשרה בקצה אחד של בית המדרש ומסיים את התפילה בקצה השני, כי הוא היה מתפלל בדבקות ולא היה שם לב שהגיע תוך כדי תפילת שמונה עשרה לקצה השני של בית המדרש. ככל שהאדם דבק בתורה לעומק של הדברים הוא לא מרגיש את הבעיות, לא מרגיש את הכאב, לא שומע את הרעש ולא מרגיש כלום.