פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם מותר לאשה להתרחץ בחוף הים כשיש בו מציל גבר?
שאלה:
האם מותר לאשה להתרחץ בחוף הים כשיש בו מציל גבר?
תשובה:
אין לאישה להתרחץ בחוף ים כשיש שם מציל יהודי ומוכרי ארטיקים ומשקאות אלא אם כן יש לה בגד המכסה את כל בשרה, ויש מתירים.
ולהסבר המלא:
הנה הפוסקים כתבו להחמיר וכמו שדרש הגר"ע יוסף לאיסור בשיעור ברבים והובא בירחון אור תורה (ירחון רכב אלול תשמו סעיף טז) בזה הלשון: "אין לאשה להתרחץ בחוף נפרד לנשים כשיש שם איש המשמש כמציל או אנשים המוכרים כסאות וכדומה, אלא תרחץ בים כשחלוק רחב על כל גופה".
ובשו"ת דברי יציב (חלק אבן העזר סוף סימן מה) אחר שהאריך להראות שאין איסור יחוד כשרוחצות כמה נשים כשיש מציל, סיים שלמעשה אין זה מגדרי הצניעות להתרחץ בפני המציל.
והגאון הרב מאיר מזוז פרסם בזה הזהרה ומודעה )וכך עשו גם העדה החרדית(בזה הלשון: לכל אחינו החרדים לדבר ה' שיחיו. כבר ידוע ומפורסם העוון להתרחץ בים מעורב או בבריכה מעורבת. ולכן נוסדו בערים הגדולות חופי רחצה נפרדים לאנשים ולנשים על ידי עסקנים יראי ה' וחושבי שמו ושכרם כפול מן השמים. ברם דא עקא שבחופי הרחצה לנשים ישנם מצילים גברים ומוכרי גלידות וממתקים וכו' כולם גברים, ופירצה קוראת לגנב, ומה הועילו חכמים בתקנתם. ולפי הנשמע ישנן גם מצילות מקצועיות ואין צורך להשתמש דווקא במצילים גברים המסתובבים על חוף הים ובים עצמו, וכל שכן מוכרי ארטיקים והגלידות שמקומם לא יכירם בחוף כזה. לכן כל איש ירא שמים יזהיר את אשתו ובנותיו שלא תלכנה בחוף הים רק עם חלוק המכסה את כל בשרן, ולהשתדל אצל עסקנים חרדים שיתוקנו הפרצות הנ"ל. ובזכות שמירת הצניעות יוסיף ה' שנית לגאלנו ברחמים בקרוב, אמן. כעתירת נאמ"ן ם"ט.
וכנ"ל פסק בספרו מקור נאמן (ח"א סימן תשפז): "אסור לאשה לשחות בבגד ים כשיש מציל וכל שכן מוכרי מסטיקים וגלידות, וצריכה ללבוש בגד ארוך המכסה כל גופה או להקפיד שתהיינה מצילות לנשים ומצילים לגברים".
והניף ידו שנית (ח"ב סימן תתלג) אחר שנשאל אם מותר לבנות לשחות בבריכה בבגד לא צנוע כשיש מציל, וכתב: "אסור בהחלט. ואין לסמוך כלל על הסברא 'בעבידתיה טריד', שזה נאמר בדוחק על רופא לאשה פרטית כשאין רופאת נשים, אבל לשחות כמה בנות ביחד מול עיני גבר אסור. ולפחות תלבשנה בגד צנוע". וזה שלא כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמט) שנהגו להקל אף במציל ישראל משום שבעבידתיה טריד וכמו שנהגו להקל ברופא נשים, וסיים בצ"ע.
וגם הגאון רב משה פינשטיין (שו"ת אגרות משה אבה"ז ח"ד סימן סב) היקל מטעם שהמקום קבוע לרחיצת נשים והוא כמו בביתה, ואין בזה משום פריצות בשביל אחד שנמצא שם שלא לכוונת פריצות אלא לכוונת מלאכתו, והוא בשעה שהרבה נשים רוחצות שם שאין בזה איסור ייחוד. ועוד כתב שודאי לא יתעסק בתאותיו שמא לא יעשה מלאכתו כראוי, וגם שמא יתגלה עלבונו זה ויענש.
וסיים שמכל מקום נשים יראות השם ונשי תלמידי חכמים ימנעו מלרחוץ שם כיון שיש חשש שמא המציל יתן בהן עיניו וישתדל לעקוב אחריהן לבוא לביתם. ואף שזה רק חשש רחוק ולכן אין בזה משום איסור, ראוי לנשות תלמידי חכמים לחוש לזה קצת כשאפשר.
ובשו"ת ויען דוד (ח"ב סימן קפד) טען שאין סברת 'בעבידתיה טריד' שייך כאן שההיתר הוא רק באומן המסייע ועושה מלאכתו, מה שאין כן במסתכל בעלמא, וכי יעלה על הדעת שמציל שאינו עושה דבר באותה העת מלבד להסתכל על הרוחצות מסיח דעתו לדבר אחר.
ולגבי רחיצה במקום כשהמציל אינו יהודי ואין לרוחצות שום קשר עמו נראה שיש יותר להקיל כיון שאין העכו"ם מצווה על הרהורי עבירה, כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמח), וגם בזה כתב בשו"ת ויען דוד הנ"ל לאסור בנות ישראל לעמוד לפניהם בלבוש שאינו צנוע כגון בגד ים.
לכן נראה להחמיר ולא לרחוץ במקום כזה שיש מציל אלא אם כן הוא רחוק כמטחוי קשת שאינו רואה את המתרחצת היטב.