תשעה באב, שציינו אתמול, הוא אחד הימים הכי טעונים בלוח השנה היהודי. זהו יום של אבלות וצער, יום שבו אנו זוכרים את חורבן בית המקדש ומתחברים לגעגועים ולכמיהה למקדש שיבנה מחדש. אמש, כשפקדתי את הכותל המערבי במהלך צום תשעה באב, מצאתי את עצמי עומד בפני מראה מעורר השראה ומלא לקחים. מראות, צלילים, ותפילות שנאספו מכל רחבי הארץ ובעצם מכל קצוות הקיום היהודי - כל אלו הותירו בי רושם עמוק על אחדות עם ישראל למרות הכאב והחורבן.
כשהגעתי לכותל המערבי, האזור היה מלא באלפים שהגיעו לחוות את הצום ולבקש רחמים, זכרון והתחברות למורשת ההיסטורית של העם היהודי. הכותל, על כל קסמו הבלתי משתנה, היה מוקף בהמון שמדבר בשפות שונות, לבוש בבגדים שונים, ומגיע ממקורות שונים. ככל שעמדתי בתפילה עם הציבור הרחב הזה, התפשטה בי תחושת אחדות חזקה.
עיני התמקדו בקהל המגוון שהגיע מכל רחבי הארץ והעולם. ייצוגים מהשכבות השונות של החברה - חרדים, דתיים, חילונים, מסורתיים - כולם התכנסו במקום אחד. בין אם הם הגיעו מהמרכז או מהפריפריה, מהארץ או מהתפוצות, נראתה תפילה אחת גדולה ומאוחדת, שבה כל אחד מבקש את אותו הדבר - תיקון ושיפור עתידי לעם ישראל.
הניגודים שבין החוגים השונים נראו נעלמים ברגעים הללו של תפילה משותפת. אפילו הדרכים שהובילו לכותל שיקפו את המגוון הרחב של הקיום היהודי - נשים וגברים בתלבושות שונות, חלקם עם כיפות וחלקם ללא, פרטי לבוש מחוגים שונים, כולם מתאחדים לאותו רגע של תפילה וזיכרון. ולא היה זה אלא הסמל הבולט ביותר לתחושת האחדות שהרגשתי.
בין דמעות התפילה והתחינה, הרגשתי את הכמיהה המשותפת לבניית בית המקדש ולצמיחה מחדש. נראה שהחורבן, על כל הכאב שהוא מביא עימו, הצליח למקד את כל העדות והגוונים לעקרון אחד: הציפייה לעתיד טוב יותר ולהשגת שלום ובניין מחדש. התובנה הזו חיזקה את הרגש שלא משנה מהיכן אנחנו מגיעים, או איך אנחנו נראים, בסופו של דבר, יש לנו יעד משותף ורצון לבנות משהו טוב יותר.
העוצמה של הכותל המערבי במהלך תשעה באב חשפה את האמת הפשוטה - שהכאב והאובדן הם חוויות שמחברות אותנו לעבר המשותף שלנו, ולכמיהה לעתיד משותף. החוויה הייתה כל כך מרגשת שהביאה אותי להבין שאחדות זו לא רק שאיפה אלא מציאות שבאה לידי ביטוי ברגעים הכואבים והחשובים ביותר.
בזמן שמסביבי התממשה התמונה המיוחדת הזו, הרגשתי עוצמת השפעה ומעורבות - שנינו יחד על ידי הכאב המשותף ותשוקה משותפת לתקן ולבנות מחדש. הביקור בכותל במהלך צום תשעה באב היה עבורי הזדמנות לראות את הפערים בין החוגים השונים נעלמים, ולהבין שהכאב המשותף מחבר אותנו בצורה עמוקה יותר ממה שניתן היה לדמיין.
בסיום התפילה, כשעזבתי את המקום, ידעתי שהחוויה הזו לא רק חידדה את תחושת האחדות אלא גם חידשה את התקווה שלי - שכאשר נעמוד יחד מול האתגרים ומול אוייבנו הרבים, נוכל למצוא את הדרך לבנות יחד ולצמוח יחד. תשעה באב בכותל המערבי לימד אותי שיעור חשוב: מול החורבן והכאב, אין באמת הבדל בינינו - כולנו נושאים את התקווה המשותפת לעתיד טוב יותר.
• מעוז עבדי הינו בעל חברת הפקות בארץ ובעולם