ביום ראשון יחול יום פטירתו של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק זצ"ל- הידוע גם כרבי חיים מבריסק, דמות מופת בתורה ובחסד שהותירה חותם עמוק על עולם התורה.
נולד בשנת תרי"ג לאביו, ה"בית הלוי", הוכר כגאון בתורה וכמנהיג רוחני חשוב. רבי חיים היה חתנו של רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וולז'ין, ובגיל 27 מונה למקום משנה לראש הישיבה הנצי"ב מוולז'ין. כאן פרץ למרכז הבמה הרוחנית והתחיל להותיר חותם במעגלי התורה.
רבי חיים היה ידוע בכישוריו הגאוניים וביכולתו להעמיק בכל סוגיה הלכתית וביאוריה. חידושי התורה שלו, בעיקר בתחום הפלפול ובביאור הרמב"ם, נחשבים לאבן יסוד בלימוד התורה. הוא פיתח את השיטה הבריסקאית, שהתמקדה בניתוח מעמיק של הסוגיות התלמודיות, והייתה מהפכנית בתשומת הלב הרבה לפרטי פרטים ולנימוקים הלכתיים.
סופר ההשכלה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שהיה תלמידו, תיאר את חדות מחשבתו ואת עומק תפיסתו. ברדיצ'בסקי ציין כי רבי חיים הצליח לחדור לתוך תהומות של עניינים דקים ומורכבים, והציע חידושים שתרמו להבנת התורה בצורה שאין כדוגמתה.
בצד חידושי התורה, רבי חיים היה דמות מעוררת השראה בחסד ובנתינה. ביתו היה פתוח לכל אדם, והיה ידוע בחסדיו הרבים ובהתייחסותו המיוחדת לעשירים ולעניים כאחד. הוא דאג לכך שביתו ייהפך למוקד עזרה עבור נצרכים. מהלך זה היה נתיב מרכזי בחייו, בו הוא חינך את בניו לערכים של נתינה ושיתוף, והעניק להם תחושה שכל מה שיש בבית שייך לקב"ה בלבד.
בצעירותו הוא הראה מנהיגות יוצאת דופן במצבי חירום. כאשר פרצה שריפה בוולז'ין, הוא ניהל את מאמצי ההצלה בצורה מרשימה.
הרב מאיר בר אילן תיאר את פעולותיו של רבי חיים בזמן השריפה, כשחילק את עצמו בין רחובות העיר, סייע בפינוי ילדים והוביל את תלמידי הישיבה במבצע להצלת חיים ורכוש. עזרתו הייתה אינטנסיבית וכוללת, והוא פיקח על הצלה חפוזה תוך שהוא דואג לרווחת הילדים ולטיפול בהוריהם.