פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: האם כשמגיעים להתפלל בכותל המערבי צריך לעשות קריעה?
שאלה:
פעם בתקופה אני נוהג להגיע לכותל המערבי בירושלים ולהתפלל, אני זוכר שישנה הלכה שצריך לעשות קריעה בבגדי בכל פעם שאני רואה את הכותל. מה אומרת ההלכה בנושא?
תשובה:
ההלכה אומרת: אדם שרואה את מקום בית המקדש, דהיינו שרואה את הכותל המערבי או את כיפת המסגד, משתחווה ואומר 'בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשריפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה', ועושה קריעה בבגדו, ומברך 'ברוך דיין האמת' ללא שם ומלכות.
השולחן ערוך (סימן תקס"א ס"א) כתב כשרואה בית המקדש אומר וכו', וחלקו רבותינו האחרונים מה נקרא ראיית המקדש, שהגר"מ טוקצינסקי (ספר ארץ ישראל פרק כב) כתב שיש לראות את רצפת העזרה, והגאון ר"מ פינשטיין (אגר"מ או"ח ח"ד סימן ע אות יא) חלק על זה וכתב שגם בראיית הכותל המערבי יש לקרוע, וכן היה מנהג החזו"א והגר"י קניבסקי (אורחות רבינו ח"ב עמוד קמח).
כיצד קורעים על מקום המקדש?
יש לקרוע מעומד וביד דוקא ולא בכלי, ויש אומרים שיקרע בכלי. וקורע את בגדו העליון מצד שמאל. וגם הנשים יקרעו באופן צנוע ויסגרו את מקום הקריעה בסיכת בטחון וכדו'. ולא יעשה תחבולות להיפטר מהקריעה.
בשולחן ערוך (סימן תקסא ס"ד) פסק שכל הקרעים האלו ביד ומעומד, וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה לבו. וכתב המשנ"ב (ס"ק יב) שדוקא ביד ולא בכלי, וכן כתב הכף החיים (ס"ק כ). והגר"מ טקוצינסקי (ספר ארץ ישראל פרק כב הלכה ד) כתב שהמנהג לקרוע כסות אחד בשיעור טפח ואפילו בכלי כדעת הראב"ד, וכן כתב הגרש"ז אורבעך (מנחת שלמה קמא סימן עג, א), והגר"י קניבסקי (אורחות רבינו ח"ב עמוד קמח) כתב להקל כמותם משום שהוא ספק דרבנן.
וכתב המשנה ברורה (ס"ק יג) לקרוע מצד שמאל כנגד הלב, וכן כתב הגר"מ טקוצינסקי (שם).
ופשוט שחייבים בקריעה זו ואין להיפטר מלעשותה, כן כתב הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פרק עג אות יג) וכן כתב הגאון ר"מ פינשטיין (אגר"מ או"ח ח"ה סימן לז אות ג).
ואין לעשות תחבולות על מנת להיפטר מלקרוע וכגון להקנות את בגדיו לאחר, כן כתב הגרב"צ אבא שאול (אורל"צ ח"ג פרק ל הערה ה) והציע ללבוש בגד ישן ולקרוע כדין, וכן כתב בילקוט יוסף (ארבע תעניות עמוד תקצה) וכן כתב הגאון ר"ש ווזנר (שו"ת שבט הלוי ח"ז סימן עח).
והגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פרק עג אות יד) כתב שיכול להפקיר בגדיו בפני שלושה כדי להיפטר מחיוב קריעת הבגדים, וכן יכול להקנות לאחר סקנין סודר, דהיינו שחבירו יתן לו כלי או מטפחת ותמורת זה הוא מקנה לו בגדיו, וחבירו יאמר לו בפירוש שאינו מרשה לו לקרוע בגדיו. אכן סיים שהדרך הנכונה היא שלא יפקיע את עצמו מן המצוה אלא ילבש בגד ישן ויקרענו, וראה מה שכתב בהערות למו"ק (כ, ב).
והגאון ר"מ קליין (שו"ת משנה הלכות ח"ו סימן קי) כתב לימוד זכות לאלו שאינם קורעים, וז"ל: "בעוונותינו אריכת הגלות גרמה שכבר הורגלו יום יום, ואפילו רואים ירושלים ומקום המקדש לא מתרגשים יותר ואין להם עגמת נפש יתירה, ואם כן למה יקרעו, ואדרבה אם יקרעו הבגד יש להם עגמת נפש על הבגד שנקרע ולא על המקדש וירושלים, אדרבה אולי יש כאן משום בל תשחית על הבגד". אכן גם הוא סיים שמי שיראת השם נוגע בלבבו ולבו דוה על חורבן בית המקדש יעשה כהלכה, ע"ש.