הנזקק דפק שוב ושוב על הדלת: תתנו לי צדקה

בפרשת השבוע, פרשת ראה, התורה משתמשת בכפילות לשון שוב ושוב: "נתון תיתן," "פתוח תפתח," ועוד. כפילות זו מעוררת תהייה - מה הכוונה שבדבר? רש"י מפרש שהכפילות באה ללמד אותנו שעלינו לחזור על המעשים אפילו מאה פעמים.

זה מסר משמעותי במיוחד בתקופה זו, שבה רבים מתמודדים עם קשיים כלכליים, והצורך בסיוע הדדי גובר.

הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון מסביר את הדברים כך: בואו נתאר לעצמנו סיטואציה; אדם דופק על דלתנו ומבקש צדקה. אנחנו פותחים את ליבנו ונותנים. כעבור ימים מספר הוא חוזר שוב ומבקש סיוע נוסף, ואנחנו שוב פותחים את ידינו. אך מה קורה כאשר אותו אדם חוזר פעם נוספת, ומבקש שוב את עזרתנו? טבעי שנחוש עייפות ואולי נרצה לומר לו: "מספיק, תעזוב אותי, לך למישהו אחר."

כאן בדיוק באה התורה ללמד אותנו: כי בגלל הדבר הזה "יברכך ה' אלוקיך." הקדוש ברוך הוא שולח את הברכה דווקא בגלל המעשים החוזרים ונשנים האלה. בעוד שבפעם הראשונה הסיוע הוא קל, החזרה עליו שוב ושוב הופכת לניסיון אמיתי. אך התורה מלמדת אותנו שהעמידה בניסיון הזה מביאה ברכה גדולה.

נתינה מתמשכת היא אתגר, אבל היא גם זכות עצומה. הקדוש ברוך הוא מברך אותנו על המסירות וההתמדה בעשיית החסד, במיוחד בזמנים של קושי כלכלי. אין לזלזל בכך, אלא לראות בזה זכות גדולה שתביא עלינו ברכה אין סופית.