מאז ה-7 באוקטובר 2023, עם מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, חלה עלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים ברחבי העולם. הרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית שבה מופצת שנאה ומידע כוזב, מה שהגביר את השיח האנטי-יהודי והאנטי-ישראלי. דמויות בולטות בתקשורת ובפוליטיקה, יחד עם מובילי דעת קהל, מנצלים את הפלטפורמות הללו כדי לקדם אג'נדות מסיתות. השפעת התוכן המסית הזה ניכרת בעיקר בארה"ב ובאירופה, שם נרשמת עלייה חדה בשיח האנטישמי.
רשתות חברתיות כמו טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם הפכו לכלי מרכזי בהפצת שנאה, דיסאינפורמציה ותעמולה אנטי-ישראלית. דו"חות של ה-ADL (הליגה נגד השמצה) מראים עלייה של 337% בתקריות אנטישמיות בארה"ב בין אוקטובר לדצמבר 2023. התקריות כוללות השחתת רכוש, תקיפות מילוליות ופיזיות, והפצת תכנים מסיתים ברשתות החברתיות. הביטויים הנפוצים ביותר כוללים סיסמאות כמו "From the river to the sea, Palestine will be free", המשויכות להפגנות פרו-פלסטיניות ומלוות בקריאות להשמדת ישראל ועידוד אלימות כלפי יהודים.
הכוח של הרשתות החברתיות אינו מוגבל למשתמשים פרטיים בלבד; גם דמויות פוליטיות מובילות ותומכי טרור מנצלים את הפלטפורמות כדי לעצב את השיח. כך, הרשתות מסייעות להתרחבות השיח האנטישמי והפרו-טרוריסטי, תוך הדגשת מסרים שמערערים את הלגיטימציה של ישראל ומדיניותה.
דן בילזריאן, משפיע רשת אמריקאי-ארמני, הוא דוגמה בולטת לאדם המנצל את מעמדו ברשתות החברתיות כדי להפיץ לכאורה תכנים אנטישמיים. בין טענותיו השקריות על היהודים והישראלים, הוא מקדם תאוריות קונספירציה על מעורבות היהודים בפיגועי 11 בספטמבר וברצח קנדי. בנוסף, הוא טוען כי התלמוד היהודי קורא לכאורה לפגוע בגויים, כולל נשים וטף, בזמן מלחמה. הפוסטים של בילזריאן מגיעים לאלפי עוקבים ומקבלים אלפי תגובות ולייקים, מה שמעצים את תפוצת השנאה.
חוקרי MEMRI מזהים את הקשרים הכלכליים של בילזריאן עם איראן, המובילים לתמיכה באג'נדות פרו-איראניות ואנטי-ישראליות. הוא גם הפך לדמות בולטת בפורומים אנטישמיים ברשתות, כשאזרחים מארמניה, שבה יש לו אזרחות נוספת, מצטרפים לשיח השנאה.
הרשתות החברתיות לא רק הופכות לכלי בידי משפיענים, אלא גם בידי מנהיגים ופוליטיקאים, המחזקים את השנאה האנטישמית וההסתה נגד ישראל. דוגמה לכך היא סגנית ראש ממשלת בלגיה, שנעשתה למוקד לביקורת כאשר כינתה בפוסט ברשתות את מבצע הביפרים של ישראל נגד חיזבאללה כ"מתקפת טרור".
הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הקהילות היהודיות באירופה, גינה את הפוסט בחריפות ואמר: "מתקפת טרור נגד טרוריסטים? סגנית ראש הממשלה איבדה את המצפן המוסרי שלה".
הצהרות מסוג זה, המופצות ברשתות החברתיות, לא רק מחזקות את הביקורת נגד ישראל, אלא גם מעודדות שיח אנטישמי שמתפשט במהירות ברשתות חברתיות ברחבי העולם. מנהיגים המשתמשים בפלטפורמות אלו כדי לתקוף את ישראל בצורה חד-צדדית או מסולפת, מגבירים את הלגיטימציה של השנאה כלפי יהודים.
האנטישמיות הגואה ברשתות החברתיות אינה תופעה מוגבלת לארה"ב בלבד. דו"חות מאוניברסיטת תל אביב מראים כי מדינות כמו צרפת, גרמניה ובריטניה חוות עליות חדות באירועים אנטישמיים מאז ה-7 באוקטובר. לדוגמה, בגרמניה נרשמו 2,249 תקריות אנטישמיות בין אוקטובר לדצמבר, עלייה ניכרת בהשוואה לתקריות שדווחו בתחילת השנה. המדינות האירופיות, כמו גם ישראל, חוות גל שנאה ברשתות החברתיות שמעודד תקיפות פיזיות, השחתת רכוש ואיומים במטעני נפץ נגד מוסדות יהודיים.
במדינות בריה"מ לשעבר, כמו רוסיה, בלארוס וארמניה, ניכרת עלייה בשיח האנטישמי ברשתות החברתיות, כשאזרחים מפיצים סרטונים פרו-חמאסיים ותכנים אנטי-ישראליים ברשתות.
בארמניה, בית הכנסת היחיד במדינה הותקף ארבע פעמים מאז אוקטובר 2023, שיא לעומת מדינות אחרות מהאזור. בנוסף, ההכרה הרשמית של ממשלת ארמניה במדינה פלסטינית, יחד עם התקרבותה לאיראן, מגבירות את השנאה כלפי היהודים והישראלים.
העלייה החדה באנטישמיות ברשתות החברתיות מאז ה-7 באוקטובר מדגישה את הסכנה בהפצת תעמולה אנטי-יהודית. משפיענים, פוליטיקאים ומובילי דעת קהל אחרים משתמשים בפלטפורמות אלו להפיץ שנאה ותכנים מסיתים, מה שהופך את הרשתות החברתיות לזירה מרכזית לשיח מסוכן זה. הצורך בתגובה נחרצת מצד הממשלות והחברות הטכנולוגיות הופך לקריטי, במיוחד לאור המספרים המטרידים המצביעים על עלייה בתקריות האלימות נגד יהודים.