הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק וראש בית הוראה ארזי הלבנון, השיב על שאלה הלכתית שמעסיקה רבים בימים הנוראים - מה על אדם לעשות כאשר הוא מתפלל במניין שבו הנוסח שונה מזה שהוא רגיל אליו? האם עליו לשמור על נוסח אבותיו או להתפלל לפי נוסח הציבור בו הוא נמצא?
שאלה:
אדם ספרדי הנמצא בימים הנוראים במניין אשכנזי, האם עליו להתפלל בנוסח התפילה הספרדי מתוך מחזור ספרדי, וכן להיפך? האם רשאי לכתחילה להתפלל במניין שבו הוא מתפלל יותר בכוונה, אף שאין מתפללים שם בנוסח שהוא רגיל בו?
תשובה:
הנה ידוע מה שהובא בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט): "רבי יוסי שלח, אף על פי שכתבנו לכם סדרי מועדות, אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש". חלקו בהבנת דברי הירושלמי, ויש שכתבו שהכוונה שלא ישנו את נוסח התפילה, כיון שיש ברקיע י"ב שערים כנגד י"ב שבטים, ולכל שבט יש שער שבו התפילה עולה (מעבר יבוק שפתי צדק פרק יא, מג"א ריש סימן סח, חק יעקב סימן תפט ס"ק יא).
יש שכתבו שכוונת הירושלמי היא לאסור יום טוב שני של גלויות (קרבן העדה והפני משה על הירושלמי). בשער הכוונות (דף נ ע"ג) כתב כדעה הראשונה והסביר זאת באריכות: "בנוסח הברכות והתפילות עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפילות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטליניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה, הנה בענין הזה אמר לי מורי ז"ל (דהיינו האר"י) שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו... ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו, לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה, וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג... אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפילה וכיוצא בו... אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא הדבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים" עכ"ל.
לכן, כל אחד יתפלל כפי נוסח אבותיו. אלא שרשאי להתפלל במקום שמתפללים בנוסח אחר, אם הוא לא ישנה מנוסח תפילתו, שכל הקפידא היא רק להתפלל שלא כנוסח התפילה שלו. כך כתב גם הגאון הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ח"ד עמוד מ"א): "בן ספרד המתפלל אצל בני אשכנז לא ישנה ממנהגו, לא בנוסח התפילה ולא במבטא הלשון. ויש לאדם לבחור את מקום תפילתו לפי המקום שבו יתפלל יותר בכוונה, חשק, והתלהבות".
הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף הלכות ימים נוראים עמוד ר"ז) מוסיף שבחורים ספרדים הלומדים בישיבות של אשכנזים ישתדלו לעשות לעצמם מניין ספרדי בימים נוראים, ויתפללו כמנהג אבותיהם, כי אין אדם מתפלל אלא במקום שלבו חפץ. אמנם, יש שכתבו (שלמי מועד עמוד לו) שמכיוון שבימים נוראים יש הרבה הבדלים בין נוסח הספרדים והאשכנזים בתפילה, מותר לו להתפלל בנוסח התפילה המקומי, אף שאינו נוסח אבותיו. על כך חולק הילקוט יוסף.
הוא מבאר שיש לחלק בין התפילה עצמה, שאין לשנותה, לבין המזמורים והפיוטים הרבים שאותם רשאי לאומרם עם הציבור, אף שאינם רגילים לו, ובמיוחד אם מרגיש התעלות רוחנית באמירתם. כמו כן, עדיף שלא להיות שליח ציבור במקום כזה, אך אם מוכרח, ישנם פוסקים המתירים לו לומר את נוסח התפילה לפי הציבור (אור לציון), ואחרים חולקים על כך (יחו"ד ח"ג ס"ו).
בכל אופן, יש להקפיד שלא לשנות את ההברה והמבטא, שכן שינוי במבטא משנה את משמעות התיבות (אור לציון וילקוט יוסף).