בדברים שנשא לאחרונה, הדגיש האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו את כוחה של המילה ואת ההשפעה המכרעת של הדיבור על מציאות חיינו. "לכל דיבור יש משקל," אמר הרב פינטו, "המילים היוצאות מפינו הן בעלות עוצמה ליצור מציאות."
האדמו"ר פתח בהתייחסות למפגש הדרמטי בין יהודה ליוסף בפרשת "ויגש": "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה".
לדבריו, האירוע ממחיש את האחריות הגדולה שיש לכל מילה: יהודה, שבתחילה הציע את עצמו ואת אחיו לעבדות בעקבות הגביע שנמצא אצל בנימין, מתעמת לפתע עם יוסף בדרישה נחרצת להשיב את בנימין. "מדוע יהודה זועם לפתע?" שאל הרב פינטו. "הרי הוא עצמו גזר את דינם לעבדות. הסיבה טמונה בכך שיהודה הבין את כוחה של המילה. כשהבין את ההשלכות החמורות של דבריו, הוא התייצב מול יוסף כדי לתקן."
"כאשר אמר אברהם אבינו 'ונשובה אליכם'," הסביר הרב פינטו, "זכה שבזכות דיבורו לטובה יצחק שב עמו בשלום. אילו חלילה היה אומר אברהם דבר אחר, היו המילים מתגשמות בדיוק כפי שנאמרו. מכאן למדו חז"ל את הכלל: 'לעולם יפתח אדם את פיו לטובה'."
בהמשך דבריו התייחס האדמו"ר לפסוק בספר עמוס: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו". הוא ציטט את דברי חז"ל במסכת חגיגה: "אפילו שיחה קלה בין איש לאשתו נכתבת ומובאת לפניו ביום פקודה." האדמו"ר הסביר כי פסוק זה מדגיש את ההשפעה האדירה של הדיבור, גם במצבים יומיומיים: "הקדוש ברוך הוא ברא את העולם במאמר פיו. אם הבריאה כולה נוצרה בדיבור, כל מילה היוצאת מפינו היא בעלת משמעות. גם שיחה שנראית חסרת חשיבות עלולה להיות רבת השלכות."
האדמו"ר הביא דוגמה נוספת מהמפגש בין יעקב אבינו לבניו, כאשר ראובן הציע לקחת את בנימין תחת חסותו. "ראובן אמר ליעקב: 'את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך,'" הזכיר האדמו"ר. "אבל יעקב סירב. הוא הבין שהמילים שאמר ראובן - הפתיחה הזו לשטן - עלולות להביא לפורענות. לכן אמר יעקב: 'לא ירד בני עמכם… וקרהו אסון בדרך אשר תלכו בה.' הדגש כאן הוא על 'הדרך אשר תלכו בה' - הדרך של הדיבור הפזיז, של פתיחת פה לשטן."
הרב פינטו הביא סיפור נוסף מהגמרא במסכת ברכות, על רב הונא שאיבד 400 חביות יין. "כשהתייעץ עם רב יהודה," סיפר האדמו"ר, "נאמר לו לבדוק את דבריו, שמא הוציא מפיו משהו לא ראוי. בסופו של דבר, הסיקו חכמים שהנזק נגרם בגלל דיבור בלתי מחושב."
לדברי הרב פינטו, הסיפור הזה מלמד על הקשר הישיר בין מילים למציאות: "כאשר אדם אומר דברים פוגעניים או שליליים, הוא פותח פתח לשטן. עלינו להיזהר בדיבורינו ולהקפיד לפתוח את פינו לטובה בלבד."
האדמו"ר סיים בקריאה אישית לכל אחד ואחת: "עלינו לזכור את הכלל: 'ברית כרותה לשפתיים.' כל שאירע לאורך הדורות - לאברהם אבינו, ליעקב ולשבטים - היה תוצאה של דיבור. המדבר לטובה - יראה טובה. מי שיקפיד על דיבורו, ייצור סביבו מציאות טובה ומבורכת."