ניהול משימות: כך תדעו לזהות מה התפקיד שלכם

פרשת "בא" נפתחת בציווי ייחודי: "בא אל פרעה". התורה אינה מפרטת מה משה רבנו אמור לעשות שם, והקדוש ברוך הוא רק מצווה עליו ללכת, ללא הנחיה מפורשת לגבי מטרת המפגש. השאלה המתבקשת היא - למה משה רבנו נדרש להגיע אל פרעה ומה הוא אמור לעשות שם?

רש"י מפרש ומוסיף: "בא אל פרעה והתרה בו". אך נשאלת השאלה, מאין רש"י יודע זאת? הרי בציווי של הקדוש ברוך הוא אין אזכור להתראה. אם אכן זו המטרה, מדוע התורה אינה מציינת זאת במפורש? הדגש על ההגעה לארמונו של פרעה ולא על ההתראה עצמה מעורר תמיהה נוספת.

הרב שי טחן, ראש כולל "שערי עזרא" וראש בית הוראה "ארזי הלבנון", מסביר שהמפתח להבנת הציווי טמון בהבנת המיקום. לדבריו, ארמון פרעה לא היה מקום רגיל; זהו מקום שסימל הוללות, רשע וטומאה - ההפך המוחלט מערכי הקדושה שמייצג משה רבנו. משה, רבן של ישראל, נדרש להיכנס אל מקום שכל כולו ניגוד מוחלט למעמדו ולאמונתו.

"ברור מאליו," אומר הרב טחן, "שהמטרה אינה חברתית. משה לא מגיע לשתות קפה עם פרעה או לנהל איתו שיחה ידידותית. הוא נשלח למקום כזה רק כדי למלא שליחות אחת - להתרות בפרעה. הקדוש ברוך הוא אינו צריך לפרט את זה בציווי, כי מדובר בדבר מובן מאליו. כשמשה שומע 'בא אל פרעה', הוא מבין בעצמו שהמשימה היא ההתראה."

לדבריו, מכאן ניתן ללמוד לקח חשוב לחיי היומיום. "כשאדם הולך למקום מסוים," מסביר הרב טחן, "עליו לשאול את עצמו מהי מטרת הביקור. אם מדובר במקום שלילי, שאין בו שום תועלת רוחנית או מעשית, מוטב להתרחק ממנו. אך אם קיימת מטרה חיובית שמחייבת הימצאות במקום כזה, יש לבצע את המשימה באופן ממוקד וברור."

כך גם משה רבנו, שנדרש להגיע למקום המאוס ביותר, אך עשה זאת מתוך ידיעה ברורה שלשליחותו יש מטרה אחת בלבד - הצלת עם ישראל באמצעות ההתראה בפרעה.