פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו.
•••
שאלה:
בחסדי שמים זכינו לראות בשובם של החטופות הביתה, וכולנו תפלה שכולם יחזרו מהרה בריאים ושלמים. ויש לשאול האם יש לנו לברך ברכת שהחיינו או ברכה אחרת?
תשובה:
חכמינו ז"ל (הובא בשולחן ערוך סימן רכ"ה) תיקנו לרואה את חברו לאחר שלשים יום לברך שהחיינו, ולאחר שנים עשר חודש יברך מחיה המתים. הסיבה לכך היא שאחר שנים עשר חודש ודאי עבר עליו ראש השנה שבו דן ה' את בני האדם לחיים או למוות. לכן מכיוון שהאדם עבר שנה שלימה שלא ראהו, יש לברך עבורו "מחיה המתים" (חדושי אגדות, הובא במשנה ברורה סק"ד).
עם זאת יש להסתפק אם הציבור רשאי לברך כן אחר שחרור החטופים, מכיון שכתבו רבותינו הפוסקים שברכה זו יש לאומרה רק כשמדובר בחברים קרובים ובני משפחה, ולא לציבור הרחב שאינו מכיר כלל באופן אישי את החטופים, אף שכולנו מאוד שמחים בחזרתם, זהו רק בגלל אהבת ישראל הכללית, והרצון הפנימי שלנו בטובתו של הזולת. ואף שהיו רבנים שסברו שיש לברך ברכה זו, אף על פי כן לא יהא זה אלא ספק, וספק ברכות להקל, ולא יברך.
אכן, משפחת החטופים וכן החברים רשאים לברך ברכה זו.
שאלה:
האם יברך ברכת הגומל?
תשובה:
למדנו בגמרא (ברכות נד) שארבעה צריכים להודות: הולכי מדברות כשיגיעו לישוב, יורדי הים כשעלו ליבשה, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה בבית האסורים ויצא, וכך פסק גם השולחן ערוך (סימן ריט ס"א), ונוסח ברכת ההודאה היא: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב'.
ולכן ברכת הגומל ודאי ראויה למשוחררות, אך יש לדעת שהברכה שייכת רק לאדם שיצא מן המאסר ולא לאחרים, אף אם הם שמחים ביותר.
והנה השולחן ערוך (סימן ריט ס"ד) התייחס לשאלה אם אחרים רשאים לברך ברכה זו, וכתב כך: "אם ברך אחר ואמר ברוך אתה...אשר גמלך כל טוב, וענה אמן יצא", ואם כן עולה שאחרים רשאים לברך ברכה זו, אלא שכבר הביא בביאור הלכה (ד"ה ואין) חולקים בזה וסוברים שרק החוזר מן המאסר רשאי לברך ולא אחרים, וכך סיכם המשנה ברורה (שם ס"ק יח) וכתב שכיון שיש חולקים על עיקר דין זה, על כן נכון להיזהר לכתחילה שלא לברך בירכת הגומל אפילו על קרובו ואוהבו. ועוד שהברכה שמברך היא להוציא ידי חובת הברכה את המשוחרר, ולא כל אדם בביתו שלא בפני המשוחרר.
שאלה:
האם יש לברך ברכת דיין האמת על שחרור המחבלים?
תשובה:
הרב שמואל אליהו התייחס לשאלה זו ואמר שברכה זו נאמרת רק כאשר האירוע נתפס כגזירת שמיים. ומאחר והשחרור התבצע על ידי הממשלה ולא על ידי ה', אין לומר את הברכה. והרי דבר זה דומה לאדם שמבצע פעולה שמזיקה לו, כמו שבכוונה שרף את ביתו, ולאחר מכן רוצה לומר "דיין האמת" - כמובן שאז אין לברך, מאחר שהוא הביא את זה על עצמו. ואף שיש לטעון על דבריו שגם כאן הממשל נדחק לשחרר את הרוצחים בניגוד לרצונו, ולכן ראוי שחרור זה לברכה, אף על פי כן כיון שהסברות הנ"ל אינם מבוססות בדברי רבותינו אין לברך כלל.