במהלך שיעורו השבועי, האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, מנהיג קהילת "שובה ישראל," הציג פרשנות מעמיקה ומעוררת השראה על מכת הצפרדע במצרים, והשפעתה הנצחית על נפש האדם וכוחותיו.
על פי חז"ל, במכת צפרדע הייתה צפרדע אחת שהביאה עימה תופעה נסית. במחלוקת הידועה במסכת סנהדרין, מביאים חז"ל את דברי רבי אלעזר ורבי עקיבא: האם הייתה צפרדע אחת שהתרבתה בדרך נס, או שמא המצרים היכוה, ומכל מכה נוצרו צפרדעים נוספות. כל אחת מהדעות הללו שופכת אור על מהות הכוח שטמון בצפרדע - כוח המסירות נפש.
האדמו"ר הרב פינטו התייחס במיוחד לדבריו של רבי אלעזר בן עזריה, שטען כי "צפרדע אחת הייתה, שרקה להם והם באו." לדבריו, תיאור זה מבטא עומק רוחני אדיר: הכוח הטמון בצפרדע איננו נסי בלבד, אלא טבעי, והוא מעביר לאדם את היכולת למסור את נפשו בטבעיות ובשלמות, כחלק ממהותו.
הרב פינטו ביאר כי הצפרדע הנחילה לאדם שני כוחות משמעותיים: כוח השירה וההלל לבורא עולם, וכוח המסירות נפש. המסירות הזו באה לידי ביטוי באופן מרגש במכת הצפרדע, כאשר בציווי ה', זינקו הצפרדעים לתוך התנורים הבוערים של המצרים. לדבריו, זהו שורש היכולת של האדם להקריב את עצמו למען קידוש השם, להודות ולזמר לבורא, גם בתנאים הקשים ביותר.
בהתייחסותו לסיפור דוד המלך והמזמורים שכתב, ציין הרב פינטו את המדרש ב"ילקוט שמעוני," המספר כיצד לאחר שדוד השלים את ספר תהילים, הופיעה בפניו צפרדע והוכיחה אותו. הצפרדע ציינה שהיא מזמרת אלפי שירות והלל לקב"ה בכל רגע, ועל כך נאלם דוד דום. האדמו"ר הסביר כי הסיפור מדגיש את המקור הרוחני של כוחות ההלל והשבח - הם אינם פרי גאונות אנושית בלבד, אלא מתנה אלוקית שהוטבעה באדם מאז בריאתו, בהשראת בעלי החיים.
במהלך דבריו הרחיב הרב פינטו על האופן שבו הבריאה כולה תוכננה בתבונה אלוקית עמוקה. הוא הדגיש כי לכל יצור תפקיד ייחודי בעולם, וכל כוח שיש באדם הוא תוצאה של התרומה הרוחנית והפיזית של שאר הבריאה. הצפרדע, בדומה לתחש שנברא במיוחד עבור המשכן, חושפת בפנינו את חשיבות השימוש בכוחות הללו בקדושה ובתבונה.