פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: ט"ו בשבט.
שאלה:
שלום לרב. מה הכוונה שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ומדוע אנחנו שמחים ביום זה?
תשובה:
שלום וברכה.
שאלה מעניינת, ובאמת אנחנו נוהגים לחגוג את יום זה ללא הבנה בסיסית במשמעותה.
המשנה בתחילת מסכת ראש השנה מביאה את דעת בית הלל שחמשה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות, והגמרא הסבירה שהכוונה שזמן זה הוא הגבול בין השנה הקודמת לשנה הזו בנוגע לתרומות ומעשרות, דהיינו שלא תורמים ומעשרים ממה שנחנט לפני זמן זה על מה שנחנט אחרי כן. וחניטה הוא שלב התהוות הפרי.
ולכאורה לשמחה מה זה עושה, ומדוע זה סיבה למסיבה?
אכן השמחה אינה כמו שמחה של חג ששם יש את מצות 'ושמחת בחגך', וגם לא כמו שמחה של פורים שנצטוונו בה בשמחה יתירה, אלא שנוהגים בה קצת שמחה ולא אומרים תחנון ונפילת אפים (שו"ע סימן קלא ס"ו), וכמו שכתב הטעם בזה הלבוש (סימן תרפה) שהוא כמו התחלת מצוה, וז"ל: "שבאילן הולכין בתרומותיו אחר החנטה, וכיון שזה הוא התחלה לדבר של מצוה, עשאוהו יום טוב".
ומהעולה למדנו ששמחת ט"ו בשבט היא בעבור שבזמן זה היו מתחילים מחזור חדש של תרומות ומעשרות, וכשמתחילים מצוה חדשה יש לעשות שמחה, ולכן נהגו לעטר השולחן בפירות שבעת המינים, ויש מביאים עוד מיני פירות, עד שכתב בספר חמדת הימים שלפי הקבלה יש נוהגים לעשות סדר של אכילת שלושים מיני פירות.
ויש להקפיד על סדר קדימת הברכות, והם נרמזים בראשי תיבות: מגע אש, דהיינו מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.
וכשאוכל פירות, יקדים לברך על פי סדר הקודם בפסוק (דברים ח, ח): "ארץ חיטה ושעורה, גפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש (תמרים). וכיון שראשון בפסוק היא החיטה לכן אם אוכל דבר שברכתו מזונות יברך עליו תחילה, ואחר כך יברך על שעורה, זיתים, תמרים (שהוא הדבש הנזכר בפסוק), גפן, תאנה ורימון.
ולהבין את הסדר הנ"ל נעתיק את מתיקות לשונו של הבן איש חי (פרשת מטות): אם היו לפניו מיני פירות, ויש בהם פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, יש דין קדימה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל על שאר פירות האילן, ולא עוד אלא גם בפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל עצמן יש קדימה זה על זה כפי הסדר שסידרם הכתוב בפסוק (דברים ח, ח): "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש", הרי זכר כאן חמישה מיני פירות, כי דבש הכתוב כאן הוא תמרים.
וזה סדר קדימתן זה אחר זה: הענבים בין לחים בין יבשים קודמים לתאנים וכל שכן לרמונים, וכן תאנים קודמין לרמונים, אבל התמרים קודמין לענבים, מפני שהתמרים נזכרו שניים ל"ארץ" בתרא, וענבים שלישים ל"ארץ" קמא, והזית קודם לתמרים, וגם קודם לענבים מפני שהזית ראשון ל"ארץ" בתרא, אבל אינו קודם ליין אף על גב שהוא ראשון ל"ארץ" בתרא מפני כי חשיבות היין גדולה מאד, וגם ברכתו מבוררת יותר דאין מברכין "בורא פרי הגפן" אלא על היין, וכל ברכה הקבועה על מין פרטי יש בה שבח להקב"ה יותר שנראה בזה השגחתו יתברך בפרטות".