פעמים רבות בחיי היומיום שלנו צפות שאלות הלכתיות ועולים ספקות אקטואליים. הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מנגיש לנו את ההלכות ומשיב על שאלות שנשאלו בבית המדרש ומחוצה לו. והשבוע: נסיעה באוטובוס במוצאי שבת.
שאלה:
האם מותר לנסוע באוטובוס מיד בצאת השבת, שיש חשש שהאוטובוס נסע בשבת כדאי להגיע בזמן?
תשובה:
אף שראוי להחמיר שלא לנסוע מיד במוצאי שבת על אוטובוס שיצא בשבת מהתחנה, אכן מי שדחוק וממהר להגיע למקום יעדו מיד אחר צאת השבת, רשאי לעלות על אוטובוס זה.
הרחבה:
כן העלה בשו"ת משנה הלכות (ח"ז סימן נ) מכיון שישנם כמה צדדים להקל:שמא הנהג יצא מתחנת האוטובסים אחר צאת השבת ואז ליכא איסורא כלל, ואף אם יצא אחר שקיעת החמה בזמן בין השמשות, יש לסמוך על דעת הגאונים שלאחר שקיעת החמה הוא כבר לילה ומותר לצאת לכתחילה, והרי הב"י (סימן תנו) כתב שאף אם ישנה רק דיעה אחת לקולא אין לאסור משום מעשה שבת.
טעם נוסף להתיר, הוא על פי דברי הערך ש"י בפסק השולחן ערוך (סימן שיח ה"א) שישראל המבשל בשבת במזיד אסור לו לעולם, ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד.
ובעכו"ם שעשה יש להמתין אחר השבת שיעור בכדי שיעשה, משום שקל בעיניו איסור אמירה לעובד כוכבים ויבוא לעשות כן פעם אחרת כדי שיהיה מוכן לו במוצאי שבת מיד (משנ"ב סק"ה). אכן הערך שי כתב שהטעם שאסור בתוך הזמן הוא דאנן סהדי דניחא ליה בהכי וזכין לו לאדם שלא בפניו,ונעשה שלוחו במידי דניחא לו, לכן אם צריך לחכות, כבר אין לו הנאה מאותו הזמן ולא ניחא ליה, והני מילי באיסור שיוכל לתקנו, אולם בבישול שלא יתוקן האיסור לא אסרו, ולפי זה גם הגעת האוטובוס לא יתוקן אם ימתין עוד זמן מה, ואדרבה הנהג ממשיך לדרכו באוטובוס, וכהאי גוונא לא גזרו ומותר לו לנסוע.
ויש מתירים (ילקוט יוסף סימן שיח סעיף עו) מטעם שהבערת המנוע שנעשתה בשבת כבר אינה קיימת בעולם ונחשבת כגרם- הנאה המותרת, וסיים ששאל את אביו- הגר"ע יוסף זצ"ל, והסכים שיש להקל. וכך כתב בשמירת שבת כהלכתה (ח"ב פרק נט ס"ט): "אוטובוס שיוצא מתחנתו לפני צאת השבת, ומגיע לאסוף את הנוסעים מיד עם צאת השבת לכתחילה לא יסע בו, ורק בשעת הדחק יש מי שמתיר לנסוע בו".
ושוב ראיתי שהגר"ע יוסף (חזון עובדיה שבת ח"ו עמוד ג) כתב להתיר להמתין לאוטובוס מיד במוצאי שבת כשהולך לדבר מצוה.
והגרש"ז אורבעך (מאור השבת ח"א מכתב ט אות ה) כתב שאף אם הדברמותר, יש בזה ביזוי לשבת כששומר תורה נוסע בו מיד בצאת שבת.