"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי"
בשיעוריו האחרונים, התייחס האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו לפרשת השבוע, פרשת תרומה והסביר כי בפתח פרשת השבוע מתנוססת הקריאה האלוקית: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". המתבונן בדקדוק הלשון יתהה על שינוי הניסוח בין "תרומה" בתחילת הפסוק ל"תרומתי" בסופו. הלוא מוסכמה היא שכל אות ותג בתורתנו הקדושה נחקקו בדקדוק מופלא ובכוונה עמוקה. מהו, אפוא, פשר המעבר מ"תרומה" סתמית ל"תרומתי" המיוחסת?
נראה כי ביאור הדבר טמון בסוגיה מופלאה המובאת במסכת בבא מציעא (פה, ב). רבי חנינא ורבי חייא ניצבו בוויכוח של הררי-מעלה. פנה רבי חנינא אל רבי חייא ואמר: "עליך לרחוש לי כבוד רב, שכן אם חלילה תשתכח תורה מישראל, בכוח החידוד והפלפול שבידי אשיב את הדרה לקדמותה".
השיב לו רבי חייא: "אספר לך מה מעשיי למען התורה, ואתה תיווכח במו עיניך בערכם". וכך גולל רבי חייא את מסכת מעשיו: "אני נוטל זרעי פשתן ומטמינם באדמה… על קלפים אלו אני כותב במו ידי חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה… ולאחר מכן אני נוסע לכפרים נידחים ומלמד חמישה ילדים חמישה חומשי תורה ושישה ילדים נוספים - שישה סדרי משנה".
למשמע הדברים הודה רבי חנינא בצדקתו, ועל כך הכריז רבי יהודה הנשיא: "כמה גדולים מעשי חייא!"
שאלה עמוקה מתעוררת למקרא הסיפור, הקשה הרב פינטו, מדוע הקפיד רבי חייא ללמד דווקא חמישה ילדים חומש ושישה ילדים משנה? לכאורה, יעילות רבה יותר הייתה מושגת בלימוד מספר רב יותר של תלמידים בו-זמנית. מדוע, אם כן, התעקש על המספרים הללו דווקא?
הרב פינטו התייחס לכך באחד משיעוריו ואמר: "מעשיו של רבי חייא אינם רק פעולה חינוכית, אלא עבודת קודש להשבת השלמות לשמו של הקב"ה. המספרים חמישה ושישה אינם מקריים, הם מרמזים על השלמת האותיות ו-ה בשם ה' שנפלו בזמן החורבן".
ידוע כי שמו הקדוש של הקב"ה, שם הוי"ה, מרומז בראשי התיבות של הפסוק "יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ". כאשר בית המקדש עומד על תילו, שם ה' שלם ומאוחד: האותיות י-ה מגולמות ב"יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם", והאותיות ו-ה ב"וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ". אולם בזמן החורבן, כביכול 'נפלו' האותיות ו-ה, ונותרו רק י-ה - "יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם", מאחר שהארץ אינה שׂשׂה בהעדר המקדש.
הרב פינטו מסביר: "במעשיו, רבי חייא השיב את האותיות ה'-ו' למקומן על ידי לימוד ה' חומשי תורה (ה') ו-ו' סדרי משנה (ו'), ובכך פעל להשלמת השם הקדוש - 'יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ'. זוהי עבודה של גאולה, של תיקון עולם".
לאור דברים אלו, יובן היטב שינוי הלשון בפסוק: "ויקחו לי תרומה" - המילה "תרומה" מסתיימת באות ה', ואילו "תקחו את תרומתי" מסתיימת באות י'. אותיות י-ה מרמזות ל"יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם", שהושגו באמצעות המשכן.
נותר לאדם להשלים את "וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ", את האותיות ו-ה, וזאת על-ידי לימוד חומש ומשנה: האות ה' מושלמת בלימוד חמישה חומשי תורה, והאות ו' - בלימוד שישה סדרי משנה.
הרב פינטו מסיים בהדרכתו: "בעת לימוד חומש או משנה, יש לכוון שאנו פועלים להשלמת האותיות ו-ה, כדי ששמו של הקב"ה יהיה שלם ומאוחד - 'יִ'שְׂמְחוּ הַ'שָּׁמַיִם וְ'תָגֵל הָ'אָרֶץ'. כך נקרב את הגאולה ואת בניין בית המקדש במהרה בימינו".