המאמצים להשבת גופות החטופים ולקבורתם בקברי ישראל מעוררים שאלות רבות בציבור, אומר הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון, מדוע מדינת ישראל משקיעה כל כך הרבה משאבים, ולעיתים אף משלמת מחירים כבדים, כדי להביא לקבורה נכונה את חלליה?
הרב שי טחן מסביר את החשיבות הרבה שיש לקבורה יהודית, לא רק במובן ההלכתי, אלא גם במשמעות הרוחנית והמטאפיזית שלה.
הרב טחן מסביר כי ציווי התורה "קבור תקברנו" אינו רק הוראה טכנית, אלא מצווה עמוקה שיש לה השלכות נרחבות. הנשמה, לאחר פטירת הגוף, זקוקה לקבורה נכונה בקבר ישראל כדי להגיע למנוחה ולשלווה בעולם הבא. קבורה שאינה לפי ההלכה עלולה למנוע מהנשמה את השלווה הנצחית שלה.
לדבריו של הרב טחן, כבוד המת אינו מסתכם רק בכבוד לגוף, אלא גם בכבוד לנשמה. הנשמה, השוכנת בגוף במשך כל ימי חייו, רוצה לראות את גופה זוכה לכבוד הראוי בקבורה יהודית נכונה.
הרב טחן מדגיש את דברי המפרשים כי דם שלא נקבר או גוף שנשרף, חלילה, אינם חוזרים בתחיית המתים. "הנשמה זקוקה לקבורה הזאת מסיבות נעלות ורוחניות," מסביר הרב.
מעבר למשמעות הרוחנית, ישנה גם חשיבות הלכתית עליונה לקבורת המת. הגמרא מלמדת שיש מצווה הנקראת "מת מצווה" - מצב בו אדם מוצא גופה ללא קוברים, והוא נדרש להפסיק כל עיסוקיו כדי לקבור אותה. כמו כן, אדם שנפטר לו קרוב משפחה ("אונן") פטור מכל המצוות, ואף אסור לו לקיימן, עד לקבורת המת. "ההלכה מלמדת אותנו שהחובה העליונה היא לדאוג לכבוד המת ולקבורתו," מציין הרב טחן.
הסבריו של הרב טחן שופכים אור על הסיבה שמדינת ישראל עושה כל מאמץ להשיב את חלליה לקבורה יהודית. "זה לא רק עניין של כבוד לאומי או סגירת מעגל למשפחות," הוא אומר, "אלא חובה הלכתית ורוחנית שמקורה בתורת ישראל ובערכי היהדות."
"בעזרת השם, שנזכה תמיד לבשורות טובות," מסכם הרב טחן את דבריו, תוך תפילה לחיים ולשלום לכלל עם ישראל.