זהירות בשטיפת כלים: כיצד מותר להשתמש בסקוץ' וספוג בשרי וחלבי?

ניקוי הכלים בבית הוא פעולה יומיומית שמצריכה תשומת לב גם להיבטים הלכתיים. אחת השאלות הנפוצות בתחום היא כיצד יש לנהוג בשימוש בסקוץ' או ספוגים לשטיפת כלים - כאשר מדובר בכלים בשריים וחלביים.

לדברי הרב שי טחן, לכתחילה יש להקפיד שיהיו שני סטים נפרדים של סקוצים או ספוגים: אחד לכלים בשריים ואחד לכלים חלביים. בכך נמנעים מראש מבעיות הלכתיות העלולות להיווצר כתוצאה משאריות מזון שנותרות בתוך הסקוץ' או הספוג.

מהן הבעיות האפשריות? כאשר נשארים שיעורי אוכל בספוג או בסקוץ', ושוטפים כלים תחת מים חמים, עלולה להתרחש העברת טעמים: לדוגמה, אוכל בשרי שנותר בספוג יועבר לכלים חלביים ולהיפך.

ומה אם בכל זאת התערבבו?

אם השתמשו בטעות בספוג בשרי לשטיפת כלי חלבי (או להפך), הרב טחן מרגיע: כמעט תמיד ניתן להקל ולא נדרש להחשיב את הכלי כטרף. זאת מכמה סיבות:

1. טמפרטורת המים: כדי שהטעם יעבור וייאסר הכלי, נדרשת טמפרטורת מים גבוהה - שיעור של "יד סולדת". כלומר חום כזה שבו קשה להחזיק את היד מתחת לזרם המים לאורך זמן. ברוב המקרים בשטיפה רגילה אין חום כזה.

2. שימוש בחומרי ניקוי: פעמים רבות משתמשים בסבון או חומרים דומים, שמוגדרים בהלכה כ"פוגם טעם", טעם שפגום אינו אוסר, ולפי דברי השולחן ערוך - אפשר להקל בנדון.

3. ניקוי הספוג עצמו: לאחר השטיפה נוהגים לשטוף ולנקות את הספוגים עצמם, כך שבפועל הם לרוב נקיים משיעורי אוכל משמעותיים.

4. ביטול בשישים: גם אם נותרה חתיכת בשר קטנה בספוג, כמות המים הזורמת בעת השטיפה בדרך כלל רבה כל כך, שהחתיכה בטלה בשישים ואין בכוחה לאסור.

לסיכום:

לכתחילה יש להקפיד על שימוש נפרד בכלי ניקוי בשריים וחלביים, אך בדיעבד, במרבית המקרים ניתן להקל ואין צורך לחשוש לאיסור. הקפדה זו חוסכת ספקות וטעויות ומבטיחה שמירה נכונה על כללי הכשרות בבית.