מה מותר ומה אסור כשלא חשים בטוב בשבת? הרב שי טחן מסביר

שאלה שנשאלת לעתים קרובות: האם מותר לחלל שבת כאשר אדם אינו חש בטוב? התשובה במקרה הזה אינה חד משמעית. לפעמים אדם חש ברע בשבת, ולעיתים הדבר מחייב פעולה מיידית ואף חילול שבת, כגון נסיעה לבית חולים. מנגד, יש מצבים בהם חל איסור גמור גם על לקיחת תרופות.

כדי לדעת מתי וכיצד לפעול, מבהיר הרב שי טחן את עיקרי ההלכות לפי שש קטגוריות של מצבים רפואיים:

כאשר מדובר בחולה שסכנת נפשות מרחפת עליו - יש מצווה לחלל עליו את השבת. לדוגמה, מותר ואף חובה להתקשר לרופא, להזמין אמבולנס או לנסוע לבית החולים.

כפי שכתב השולחן ערוך (או"ח שכ"ח סעיף ב והלאה): "מי שיש לו חולי של סכנה מצוה לחלל עליו את השבת, והזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים." בירושלמי הוסיפו: "הנשאל הרי זה מגונה," שכן היה עליו לדעת את ההלכה מראש.

גם כאשר יש רק ספק שמדובר בפיקוח נפש - הדין הוא להקל ולחלל את השבת. נחלקו הפוסקים האם שבת "נדחית" או "הותרה" מפני פיקוח נפש. לפי הרמב"ם והר"ן - נדחית ויש למעט במלאכה. לפי הרא"ש - הותרה לחלוטין.

כאשר מדובר באדם שכואב לו כל גופו או שנפל למשכב אך אין סכנה, מותר לבצע עבורו כל טיפול שאינו כרוך באיסור מלאכה מהתורה, ובאמצעות גוי מותר אף לבצע מלאכה גמורה (שו"ע שכ"ח י"ז).

אדם שמרגיש מעט לא טוב אך מתפקד - רשאי לבקש מנכרי לעשות עבורו מלאכות מדרבנן (שו"ע ש"ז סעיף ה').

כאשר יש סכנה לאיבר (למשל עין או רגל) - נחלקו הפוסקים, אך להלכה פסק השולחן ערוך שמותר לבצע כל איסור דרבנן ללא שינוי (שו"ע שכ"ח י"ז, משנה ברורה ס"ק נ"ז).

אם מדובר באדם שיש לו כאב קל אך הוא עדיין מתפקד כהולך בריא - אסור לו לעשות שום רפואה בשבת, ואפילו לא על ידי גוי, מחשש לגזירת "שחיקת סממנים" (שו"ע שכ"ח ס"א).

מי שאינו חש כל כאב - מותר לו לאכול או לשתות מאכלים שיש בהם רכיבים רפואיים, אולם יש מחמירים אם הדבר נעשה לשם חיזוק הגוף בלבד ולא לצורך ברור (שו"ע שכ"ח סעיף ל"ז, מג"א ומשנ"ב שם).

כאשר אין אפשרות לשאול רב בשבת, חשוב להכיר את עיקרי ההלכות. המפתח הוא באבחון נכון של מצב החולי - האם מדובר בסכנה, חולשה ממשית, כאב קל או בריאות מוחלטת. כאשר יש ספק - יש להקל ולחלל את השבת לצורך פיקוח נפש, ולא להמתין עד שיהיה מאוחר.