רגע של חרטה: כיצד למרות הריחוק אפשר להתקרב לה'?

במהלך שיעור שמסר לאחרונה, התייחס הרב יואל פינטו - בנו וממשיך דרכו של האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו - למערכת היחסים שבין האדם לבין בוראו, תוך התמקדות בתחושת הבושה שמונעת לא פעם מאדם לפנות אל הקדוש ברוך הוא.

לדבריו, הקשר שבין יהודי לקדוש ברוך הוא דומה לקשר שבין אב לבן: "כמו שבן יכול בכל רגע לגשת לאביו ולבקש עצה או עזרה, כך כל יהודי יכול לפנות אל הקדוש ברוך הוא ולבקש כל דבר שהוא צריך".

עם זאת, הרב פינטו הסביר כי פעמים רבות האדם נרתע מכך - "אדם יודע כמה פעמים הוא עבר על רצונו של הקדוש ברוך הוא, וכמה פעמים עשה מעשים שאינם ראויים - ומתבייש".

לדבריו של הרב פינטו, הגישה הזו מוטעית: "רגע אחד של חרטה, רגע אחד של צער על מה שהיה - מספיק כדי שהקדוש ברוך הוא ירחם עליו, יפנה אליו וירצה בו מחדש".

הרב פינטו הביא כדוגמה את הפסוק "ונכרתה הנפש ההיא מלפני השם", שמופיע בהקשר של עבירה חמורה שעליה נאמר עונש כרת. "לכאורה היה צריך להיכתב 'מלפני אלוקים', שכן שם אלוקים מורה על מידת הדין", הסביר. "אבל התורה כותבת 'מלפני השם' - ושם השם מסמל רחמים. כלומר, גם כשהאדם מנותק, גם כשהוא 'נכרת' - הוא עדיין עומד מול מידת הרחמים. הוא משמיע קול של כאב מלפני השם, והקדוש ברוך הוא מוכן לסדר בעבורו כל דבר".