הקהילה היהודית בבאקו שבאזרבייג'ן קיבלה בברכה את ההסכם ההיסטורי שנחתם בוושינגטון בין אזרבייג'ן לארמניה, הסכם שסוגר עשרות שנים של סכסוך ומחזק את השותפות האסטרטגית בין באקו לירושלים.
רב הקהילה הספרדית בבאקו הרב זמיר איסייב, אמר כי מדובר בצעד שמעניק כוח להתנגדות האזורית לאיראן ומשדר מסר של שלום ואחדות. "לא פלא שאיראן נלחצה מההסכם והיא שולפת איומים והפחדות", הוסיף. לדבריו, ההסכם מהווה המשך ישיר לקו שמובילה אזרבייג'ן - קידום חיבור, שיתוף פעולה ושלום בין עמים ודתות.
ההסכם, הכולל גם מרכיבים כלכליים ואסטרטגיים רחבי היקף, צפוי להשפיע על מאזן הכוחות האזורי, להגביל את השפעתה של איראן ולחזק את שיתופי הפעולה הכלכליים בין אזרבייג'ן לישראל.
כזכור, ב-8 באוגוסט, בוושינגטון, ובנוכחות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, חתמו מנהיגי אזרבייג'ן וארמניה על הצהרה משותפת לסיום הסכסוך ביניהם - אחד העימותים הארוכים ביותר בעולם הפוסט־סובייטי.
את ההצהרה חתמו ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, ונשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב. במסמך צוין הצורך להתקדם לחתימה ואשרור של הסכם שלום שכבר הוסכם בין הצדדים. שרי החוץ של שתי המדינות אישרו בוושינגטון את נוסח ההסכם, מה שמעיד על סיכומו הסופי.
הסכם זה נחשב חשוב במיוחד עבור ישראל, שכן הוא מצמצם את השפעתה האזורית של איראן. במשך שנים ניצלה טהרן את ארמניה לקידום האינטרסים שלה, בהם רכישת חומרים אסורים, בעיקר לצורך תוכנית הגרעין. ארגונים יהודיים ברחבי העולם וגורמים רשמיים בישראל פעלו רבות לקידום ההסכם, כשהם מדגישים את השותפות האסטרטגית רבת־השנים עם אזרבייג'ן - מדינה שלא חוותה אנטישמיות ומקיימת יחסים הדוקים עם ישראל. בין היתר הומלץ לצרף את אזרבייג'ן להסכמי אברהם, כדוגמה למדינה מוסלמית הרוב המנהלת יחסי ידידות עם ישראל.
ההסכם כולל הקמת מסדרון תחבורה בין שטח האם של אזרבייג'ן למובלעת נחצ'יבאן, שיעבור דרך שטח ארמני לאורך גבול איראן. חברות אמריקאיות יחכרו את קטע השטח הזה ויבנו בו את המסדרון, שבעבר כונה "מסדרון זנגזור" וכעת יקרא "נתיב טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומי" (TRIPP).
עלי אכבר ולאיאתי, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, הזהיר כי איראן תגיב בחריפות לניסיון להקים את המסדרון לאורך גבולה עם ארמניה. לדבריו, "כוחות זרים, בניגוד לאינטרסים של האזור, מנסים להשיג את מטרותיהם בדרום הקווקז. אני מזכיר לכל הכוחות המקומיים והחיצוניים שבעבר כבר חוו כישלונות, וכל ניסיון חדש ייתקל בתגובה חזקה מאיראן". הוא הוסיף כי המסדרון "מהווה איום על שלמותה הטריטוריאלית ועל אחדותה הלאומית של איראן".
משרד החוץ האיראני הביע "דאגה מהתערבות זרה לאורך גבולות הצפון של איראן", כך דווח בסוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה. לפי הדיווח, ההצהרה עלולה לנתק את הקשר היבשתי של איראן צפונה דרך גבול ארמניה, והנוכחות האמריקאית באזור זה היא "מקור דאגה נוסף".
"חשיבותו של מסדרון זנגזור היא בכך שהוא מהווה נתיב סחר מרכזי בין סין לאירופה. איראן מעוניינת לשמור על השפעתה במסלול זה ומתנגדת לכל סיכום בין אזרבייג'ן לארמניה שיפחית את תלותה של ירוואן בטהרן", כתב המומחה הישראלי אלכסנדר גרינברג, קצין מודיעין לשעבר, במאמר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). לדבריו, ההצעה האמריקאית "עוררה היסטריה באיראן", שכן שליטה אזרבייג'נית, אפילו חלקית, במסדרון - משמעותה ניתוק גישה קרקעית של איראן לאירופה ולרוסיה. ח'אמנאי עצמו הביע התנגדות לנושא כבר ב־2022, כאשר הזהיר מפני "כל ניסיון לחסום את הגבול איראן־ארמניה".
גרינברג הוסיף כי "המשטר האיראני חלש יותר כיום באופן אובייקטיבי. הבנה מעמיקה של עקרון אחדות החזיתות האיראני עשויה לסייע בהתמודדות יעילה עם איומי טהרן במספר חזיתות. הדרך היחידה להתמודד עם החות'ים היא לגרום לטהרן לשלם מחיר, ומסדרון זנגזור הוא אחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים שהמשטר חושש לאבד".
נכון לעכשיו, המתנגדות היחידות להסכם הן איראן ורוסיה, שאיבדו שליטה על האזור. בתקופה הקרובה צפויות שתי המדינות לפעול במגוון דרכים כדי לנסות ולשבש את יישומו.