למרות גל השנאה והאנטישמיות שסחף את אירופה, במהלך ימי ראש השנה מילאו רבבות יהודים ברחבי היבשת את בתי הכנסת בתפילות החג. בקהילות היהודיות ציינו כי השנה התרבו ספסלי המתפללים, ורבים הצטרפו לתפילות כאות הזדהות עם המסורת היהודית.
בימים אלו נערכים בקהילות היהודיות לקראת יום הכיפורים, שבו רבבות יהודים צפויות לפקוד את בתי הכנסת. בשיתוף פעולה עם הממשלות המקומיות, תתוגבר האבטחה בסמוך לבתי הכנסת, השנה באופן משמעותי וזאת לאור האיומים השונים.
לצד התפילות המסורתיות בראש השנה, התווספה השנה תפילה מיוחדת שנערכה בכל הקהילות לבקשת ועידת רבני אירופה; תפילה לשלום החטופים המוחזקים ברצועת עזה, לרפואת הפצועים הרבים, חיילי צה"ל ואזרחים שנפגעו במלחמה, ולמען עם ישראל בארץ ובעולם.
לבקשת 'ועידת רבני אירופה', כל קהילה ברחבי היבשת, שילבה את הנוסח המיוחד במסגרת תפילות ראש השנה. הרבנים הדגישו כי יש משמעות גדולה לכך שכלל יהודי אירופה נושאים תפילה משותפת ואיחדה, דווקא בשעה שהעם היהודי מתמודד עם ימים קשים של מלחמה ואנטישמיות.
בקהילות רבות סיפרו המתפללים כי הרגעים בהם נאמרה התפילה המיוחדת היו מהמרגשים ביותר של החג. "בתי הכנסת התמלאו בדממה, והמשתתפים הרגישו שהם חלק משרשרת הדורות של העם היהודי", אמרו, התחושה, כך על פי עדויות, הייתה שהמרחק הגיאוגרפי בין פריז, ברלין או רומא לבין תל אביב וירושלים כמעט ונמחק.
מלבד קריאת התפילה המיוחדת, פרסמה ועידת רבני אירופה מהלך נוסף שהתקבל בחום במאות הקהילות היהודיות באירופה, לוח שנה מהודר, המבוסס על לוח ארץ ישראל של הרב רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, הכולל את כלל המנהגים וההלכות לשנת תשפ"ו. בלוח נכללים פירוטי המנהגים לפי מועדי השנה, ההלכות המרכזיות והדגשים המתאימים לכלל הקהילות, אשכנזיות וספרדיות כאחת.
ב'ועידת רבני אירופה' מסבירים כי המטרה היא להנגיש את עולם ההלכה והמנהג בצורה פשוטה וברורה. הלוח נכתב בשפה בהירה כך שכל אחד, גם מי שאינו בקי ברזי המנהגים או ההלכות, יוכל לפתוח את הלוח ביום חג או מועד ולבדוק מהו המנהג המתאים. "הלוח הזה שייך לכל יהודי באשר הוא", ציינו בועידה, "הוא מאפשר לכל אחד למצוא בו את מקומו ולהתחבר אל המורשת היהודית".
בדברי הברכה שצורפו ללוח השנה כתב הגאון רבי פנחס גולדשמידט, נשיא הוועידה כי "שנת תשפ"ו היא שנת מאתגרת ומשמעותית לחברי קהילתנו. אנו, העומדים על משמר העדה, מחויבים לשמר את עתיד הקהילות ולהרים את קרנן בקרב גויי הארץ. אנו תפילה לפני היושב במרומים, כי השנה הבעל"ט תהיה שנת גאולה וישועה והרמת קרן ישראל בקרב העמים - דברי הפייטן בתפילות הימים הנוראים הם אקטואליים ומשמעותיים כיום יותר מתמיד: "ובכן תן כבוד ה לעמך תהילה ליראיך ותקוה לדורשך ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך...'".
מעבר לפן המעשי, הלוח נועד גם ליצור תחושת אחדות בין הקהילות השונות הפזורות ברחבי אירופה. כל קהילה מחזיקה במסורות משלה, לעיתים אף שונות זו מזו, אך עצם השימוש בלוח אחיד מייצר גשר שמאפשר תחושת שותפות. בקהילות קטנות במזרח אירופה, לצד הקהילות הגדולות בצרפת, בגרמניה או בבריטניה, קיבלו את הלוח החדש כבר לקראת החג והחלו להשתמש בו.
'ועידת רבני אירופה' ציינה כי הפצת לוח השנה היא חלק מפרויקט רחב יותר שמטרתו להנגיש את עולם ההלכה והמסורת היהודית לקהילות ביבשת. בשנים האחרונות התמודדו הקהילות עם אתגרים לא פשוטים, החל מאנטישמיות גוברת ועד לתופעת ההתבוללות. הוועידה רואה בחיזוק הזהות היהודית ובהנגשת עולם המנהגים חלק מהותי במענה לאותם אתגרים. בלוח מפורטים האגפים והמחלקות שבועידת רבני אירופה בכל תחומי החיים היהודים ודרכי הנגישות אליהם.
במקביל לאירועי החג, התקיימה יוזמה יוצאת דופן בעיר פרנקפורט שבגרמניה. ביוזמת הקהילה היהודית המקומית ובחסות ראשת העיר, שמוצאה פרסי, הוצב שלט ענק עם ברכת שנה טובה בעברית ובגרמנית מעל בניין עיריית פרנקפורט. השלט, שיוצר בתל אביב והובא במיוחד לגרמניה, נועד להביע סולידריות עם הקהילה היהודית ולחזק את נראותה במרחב הציבורי. חברי הקהילה ציינו כי מדובר במחווה מרגשת שמדגישה את התמיכה מצד מוסדות העיר ואת הקשר בין יהדות התפוצות לבין ישראל.