לקראת יום הכיפורים, היום שבו עם ישראל כולו מתכנס לתפילה ולווידוי, מתחדדת השאלה כיצד נכון להבין את לשון הסליחות ואת מושגי החטא השונים המופיעים בהם. הרב שי טחן מציע סדר ברור להבנת דרגות העבירות והאופן שבו כל אחת מהן מצריכה כפרה שונה.
הינה בשעת הוידוי אנו משתמשים במושגים שונים, כגון בי"ג מידות אומרים נושא עון, ופשע, וחטאה. ויש לדעת שיש הבדל מהותי ביניהם.
ההבדל במושגים אלו וגם במושגים נוספים הוא בחומרת העבירות, וכדאי ללומדם ולהכירם לפני יום כיפור על מנת לגשת באופן נכון על מנת לכפר עליהם, כיון שכל אחד מהם מצריך תשובה שונה.
פשע - אדם שעבר עבירה בצורה של מרידה, דהיינו שחטא ללא שהיה לו משיכה לחטוא או יצר הרע, וכגון מי שהיה לפניו בשר כשר ובשר טרף ושניהם שוים בטעמם, והחליט לאכול את הבשר הטרף.
עוון - חטא במזיד, דהיינו שחטא ביודעין מחמת שהיצר תקף אותו.
שוגג - אדם שלא ידע שהדבר שהוא עושה הינו חטא, וכגון מי שלא ידע מחטא מסוים.
אונס - מי שנאנס לעבור איסור כנגד רצונו, כגון אדם שהלעיטו אותו דבר איסור בעל כרחו. ויש מחלוקת אם העובר באונס פטור לגמרי ואין צריך לעשות על זה תשובה כלל, או שמא בכל אופן נפשו נטמאה ויש לו לכפר על ידי תשובה.
ראה ברמב"ם (פרק יא מהלכות תשובה הלכה א): שכתב שמצות וידוי היא על עברות שעבר בין בזדון ובין בשגגה, ומדלא נקט אונס משמע שעל אונס אין חיוב וידוי שאינו נחשב כאיסור, ולעומתו מנוסח הוידוי של הרב נסים גאון שיש בו לשון על חטאים שעברנו באונס, אנו למדים שחייב על אונס תשובה.
מצוות עשה - עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: "שובו בנים שובבים" (ירמיהו, ג, י"ד).
לא תעשה - עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויוה"כ מכפר, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם" (ויקרא, ט"ז, ל').
איסורי כרת ומיתות בית דין - עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויוה"כ תולין, ויסורין ממרקין, שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" (תהילים, פ"ט, ל"ג).
עבירה שיש בה חילול השם - מי שיש חילול השם בידו, אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביוה"כ לכפר, ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת, שנאמר: "ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (ישעיה, כ"ב, י"ד).