וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עמדת ההלכה: האם מותר להשתמש ללא רשות בסוכה של חבר?

דוד ברגר, בשיתוף שובה ישראל

עודכן לאחרונה: 7.10.2025 / 9:18

הרב שי טחן מסביר כי בימינו רוב האנשים מקפידים שלא ייכנסו לחצרם, ולכן אין לשבת בסוכת אחר ללא רשות. גם אם הכוונה לשם מצווה - יש להיזהר בכבוד הזולת ובזכות הפרט

מצוות הישיבה בסוכה, זכר לנדודי בני ישראל במדבר אחרי יציאת מצרים. ShutterStock
יש להניח שבעל הבית אינו מעוניין באורחים לא צפויים בסוכתו/ShutterStock

היום נעסוק בשאלה מעשית שחוזרת על עצמה מדי חג הסוכות: האם מותר לאדם לשבת בסוכת חברו ללא רשות הבעלים. אף שמדובר לכאורה במעשה תמים שנעשה לשם מצווה, פוסקי ההלכה קבעו כי יש להיזהר בכך, והדין מורכב מכמה טעמים הלכתיים וחברתיים כאחד.

כתב הרמ"א (אורח חיים סימן תרל"ז סעיף ג') כי לכתחילה לא ישב אדם בסוכת חבירו שלא מדעתו. המשנה ברורה (ס"ק ט') ביאר כי ייתכן שבעל הסוכה מקפיד שלא יראו את עסקיו או את אכילתו ללא ידיעתו. עם זאת, אם הבעלים אינם בבית ואין אפשרות לבקש מהם רשות, יש להניח בדרך כלל שאינם מקפידים, שהרי "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה" - נוח לו לאדם שייעשה מצווה באמצעות רכושו.

אולם המשנה ברורה מסייג ומזהיר: אם יש סיכוי שבעל הסוכה יחזור לביתו בעוד היושב נמצא שם, אין להיכנס לסוכה, משום שבעל הבית עלול להתבייש לאכול ולעשות את עסקיו בפני זר.

בשו"ת אור לציון (חלק ד' עמוד קע"ח) הוסיף להקל במקרים שבהם אין אפשרות מעשית לבקש רשות, וכתב כי מותר להיכנס לסוכה, בתנאי שיזהר לנקות אחריו ולא לשהות יותר מן הנדרש, אלא לצאת מיד לאחר סיום אכילתו.

עם זאת, מדגיש הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית הוראה ארזי הלבנון' שדין זה - "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה" - תלוי בהשערה כללית על דעת רוב האנשים. השערה זו עשויה להשתנות מדור לדור, לפי הנורמות החברתיות. כך, לדוגמה, בהשאלת טלית ותפילין ללא ידיעת הבעלים, כתב השולחן ערוך (או"ח סימן י"ד סעיף ד') שמותר ליטול ולברך עליהן, אך ה"בן איש חי" (פרשת לך לך, אות ו') חלק עליו וכתב שבזמננו רואים שרוב העולם מקפידים שלא ילבשו אחרים את ציציתם ותפיליהם, ולכן אין ליטול אותם ללא רשות, אלא אם כן ידוע בבירור שאין הקפדה.

על פי היסוד הזה כותב הרב טחן, נראה שגם לגבי סוכה בימינו "רוב העולם מקפידים שלא יכנסו אליהם אל החצר זרים". במציאות שבה הסוכה מוקמת בשטח פרטי, סמוך לבית, ואינה פתוחה לרבים, יש להניח שבעל הבית אינו מעוניין באורחים לא צפויים.

גם כף החיים (שם, ס"ק ט"ו) החמיר וכתב כי אם הסוכה מוצעת בכרים וכסתות נאים, ודאי שהבעלים מקפידים שלא יכנסו אחרים, מפני החשש לפגיעה ברכושם. לפיכך, הדרך הנכונה והמהודרת ביותר היא לבקש רשות מראש מבעל הבית או מאשתו, בטרם נכנסים לסוכתו.

הרב שי טחן מוסיף כי "מלבד ההיבט ההלכתי, בימינו יש גם חשש מעשי להיכנס לרשות הזולת ללא רשות, שמא יחשדו בו או יזעיקו את המשטרה. לפיכך, נכון שיכבד אדם את זכות הפרט של האחר ולא יכנס לחצירו ללא רשותו."

לדבריו, "הסוכה היא מקום קדוש של שמחה ושל השראת שכינה, אך אין היא מתירה פגיעה ברגשות הזולת או בזכויותיו. חלק ממצוות הסוכה הוא לשמור על דרך ארץ וכבוד הזולת."

דוד ברגר, בשיתוף שובה ישראל
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully