היוזמה לשלב את אזרבייג'ן בכוח בינלאומי לעזה מקבלת בימים האחרונים גם גיבוי רוחני. רבנים בישראל וארה"ב, קוראים להעמיק את שיתוף הפעולה בין המדינות ולרתום את באקו לתהליך השיקום והביטחון שלאחר הלחימה.
לדברי הרבנים, "הקשר בין ישראל לאזרבייג'ן מבוסס על אמון, על שפה משותפת של אחריות אזרחית ושל אמונה בשלום. שילובה של אזרבייג'ן בכוח בינלאומי לעזה אינו רק מהלך מדיני אלא ביטוי לערבות הדדית בין עמים, בין דתות ובין שכנים שמבקשים יציבות ותקווה".
הרבנים אומרים, כי "יש ערך מוסרי וערכי בשיתוף פעולה עם מדינות שפועלות למען שלום אמת מתוך אחריות אזורית ולא מתוך אינטרס צר", עוד נכתב כי "אזרבייג'ן הוכיחה את נאמנותה לדרך של שלום, ואת פתיחותה לעולם היהודי ולמדינת ישראל. שילובה בכוח בינלאומי לעזה עשוי להיות יסוד של תקווה אמיתית למזרח התיכון כולו".
לפי פרסומים זרים, באקו נבחנת בימים אלה כאחת המועמדות להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי שעתיד לפעול ברצועת עזה. מעורבות אזרבייג'ן עשויה להעניק לישראל יתרון משמעותי, הן בזירה הביטחונית והן במישור הדיפלומטי. ג'וזף אפשטיין, מנהל מרכז Turan Research Center, אמר כי "שילובה של אזרבייג'ן בכוח בינלאומי יכול להועיל לישראל בזכות היחסים ההדוקים בין המדינות והאינטרסים המשותפים מול איראן".
פרופ' זאב חנין ממרכז בגין סאדאת, ציין כי "השותפות בין ירושלים לבאקו שרדה תקופות מתוחות במיוחד. היא מבוססת על הבנה אסטרטגית ועל שיתופי פעולה ביטחוניים וטכנולוגיים עמוקים שהוכיחו את עצמם לאורך זמן".
הקשרים בין ישראל לאזרבייג'ן נבנו לאורך שלושה עשורים, והם נחשבים מהחמים בעולם המוסלמי. במלחמת נגורנו קרבאך בשנת 2020, עשתה אזרבייג'ן שימוש נרחב במערכות נשק וטכנולוגיות ישראליות מתקדמות, בהן מל"טים ומערכות טילים, שסייעו לה להשיב שליטה על שטחים שאיבדה. הניסיון הזה נחשב רלוונטי במיוחד להתמודדות עם אתגרי ביטחון ולניהול גבולות רגישים כדוגמת רצועת עזה.
אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית חילונית, שמנהלת יחסים גלויים עם ישראל ואינה נרתעת מלחצים פוליטיים מצד מדינות אחרות בעולם האסלאם. שילובה בכוח בינלאומי עשוי להעניק למשימה לגיטימציה רחבה יותר בעיני העולם המוסלמי, ולהציג את הפעולה בעזה כמאמץ הומניטרי ולא ככיבוש צבאי.
הרבנים ציינו עוד כי "המסר החשוב ביותר הוא שהעולם המוסלמי והעולם היהודי יכולים לפעול יחד לטובת האנושות. אם נצליח לשתף פעולה בעזה, נוכל לשתף פעולה גם בתחומים נוספים של חינוך, תרבות ושיקום חברתי".
במישור הכלכלי, אזרבייג'ן היא ספקית הנפט המרכזית של ישראל, והיחסים בין שתי המדינות העמיקו בשנה האחרונה כאשר חברת האנרגיה הלאומית SOCAR רכשה עשרה אחוזים ממאגר תמר. מבחינת ירושלים, מדובר בשותפות שמחברת בין ביטחון, כלכלה ודיפלומטיה - חיבור שהופך את באקו לשותפה טבעית במאמץ לייצב את האזור.
בקרב מומחים בישראל מעריכים כי שילובה של אזרבייג'ן בכוח הייצוב יוכל לצמצם את התלות בכוחות מערביים וליצור דינמיקה אזורית חדשה. במקום יוזמות חיצוניות, מדובר במהלך שמבוסס על אמון הדדי, אחריות אזרחית ושיתוף פעולה בין מדינות שמכירות היטב את מורכבות המזרח התיכון.
"כשעמים בוחרים לבנות במקום להרוס, זהו קידוש השם של ממש", כתבו הרבנים. "שיתוף פעולה בין אזרבייג'ן, ישראל וארצות הברית יכול להפוך את עזה מסמל של סבל לסמל של תיקון".
לדברי גורמים מדיניים בירושלים, אם אכן יוקם כוח בינלאומי בעזה, הרי שהשתתפות אזרבייג'ן תיבחן לפי שלושה מבחנים מרכזיים: בהירות המנדט, חלוקת סמכויות מאוזנת ושילוב נכון בין ביטחון לאזרחות. בשילוב נכון, אומרים הרבנים, יוכל המהלך הזה להפוך לסמל של תקווה אזורית אמיתית.