בשנים האחרונות עלו סביב הראפר האמריקאי קניה ווסט, אמירות והתבטאויות שכוונו כלפי יהודים והובילו לעלייה במתח ולהתרחבות של שיח פוגעני.
ההתבטאויות שלו זכו לתהודה רבה בשל מעמדו כאמן בעל השפעה עולמית והגיעו למיליוני אנשים דרך במה מוזיקלית, ראיונות ורשתות חברתיות. יש הטוענים שהדבר תרם לנרמול של יחס שלילי כלפי יהודים במרחבים שונים ברחבי העולם.
והנה, להפתעת העולם, וללא שום סימנים מוקדמים, הוא הגיע לפתע בשבוע שעבר אל האדמו"ר הרב יאשיהו פינטו, כדי לבקש מהעם היהודי סליחה ולקבל אחריות על מעשיו. הרב פינטו, כדרכו, קיבל אותו בענוה, בידיים פתוחות ודיבר אל ליבו, ולאחר שאמר לו שהוא איש טוב מאוד עוד נתן לו חיבוק.
האירוע אכן לא פחות ממפתיע. אדם שדבריו הובילו לשיח פוגעני כלפי יהודים במהלך תקופה משמעותית, מגיע אל רב, מכופף את ראשו ומבקש סליחה. בין אם מדובר בתהליך של שינוי כנה ובין אם לא, עדיין מוקדם לדעת, ובמיוחד שזו לא הפעם הראשונה שבה הוא מבקש סליחה מהעם היהודי ואחר כך חוזר בהמשך להתבטאויות חדות. אף על פי כן, עצם המעמד שבו מי שהשפיע על השיח הציבורי באופן כה משמעותי מבקש מחילה הוא אירוע בעל משמעות עמוקה.
ומכאן נפתח דיון נוסף. מעבר לסמליות, האם מבחינה רוחנית והלכתית קיימת מחילה לאדם שכזה. האם הקב"ה מקבל תשובה של מי שהשפיע לרעה על דעת הקהל בעולם. ראשית, יש לדון אם בכלל יש מושג של תשובה אצל גויים, ושנית, האם קיימת תשובה למי שגרם נזקים רבים.
בפרשת השבוע, חיי שרה, אנו למדים שישמעאל עשה תשובה. הפסוק אומר שכאשר אברהם אבינו נפטר, באו יצחק וישמעאל לקוברו. אף שישמעאל היה גדול מיצחק, הקדים את יצחק לפניו. חז"ל ראו בכך שינוי מגמה, מעשה של הכנעה ותיקון. וכפי שכתב רש"י: מכאן שעשה ישמעאל תשובה.
עוד אנו מוצאים מקומות שמצופה מן הגויים לחזור בתשובה ממעשיהם הרעים. כך היה בדור המבול. הקב"ה שלח את נח להזהיר את העולם ולקרוא להם לשוב מדרכם הרעה. במדרש תנחומא נאמר נח ה: "מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול שמא יעשו תשובה. כיון שלא עשו תשובה אמר לו עשה לך תיבת עצי גופר". נח עצמו עשה תשובה ולכן ניצל. דורו לא זכו וניספו במבול.
הדוגמה המפורסמת ביותר לתשובת גויים היא אנשי נינוה בימי יונה הנביא. יונה נשלח לעיר גדולה מרכזית ורשעה. שליחותו הייתה פשוטה ונוקבת. אם לא תעשו תשובה עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת. הגויים בנינוה לא ביטלו את דברי הנביא ולא ניסו להצדיק את מעשיהם אלא לקחו אחריות ושינו את דרכיהם הרעים. הפסוקים מתארים את תגובתם: "ויאמינו אנשי נינוה באלוהים ויקראו צום" יונה ג ה. ובהמשך: "וירא ה' את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" שם י. מכאן שתשובתם הועילה להם והתקבלה, וזאת בעקבות שינוי מעשי של התנהגות. החזרת גזל, תיקון עוולות ותיקון מוסרי חברתי.
ולמדנו שתשובה איננה שייכת רק ליהודים, אלא גם גוי, כשהוא חוזר מדרכו הרעה מתוך אמת, הקב"ה מקבל אותו.
מאידך מצאנו דברים סותרים. בספר מנחת חינוך מצוה שסד: "והנה מצות התשובה נוהגת בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ככל המצוות. ואם תשובה נוהגת בבני נח, ראיתי בספרי דרושים שהאריכו בזה ויש שכתבו שאין מועילה תשובה, ועל תשובת נינוה תירצו, ואין כאן מקומו".
וראיתי שרבים התחבטו בדבריו, ולפי עניות דעתי אין כאן סתירה. שהרי ברור שמצוות תשובה כחובה הלכתית נוהגת בישראל בלבד. גויים אינם מצווים במצוות תשובה כי אין זה בכלל ז' מצוות בני נח. אלא שכמו ברוב שאר המצוות רשאים הם לקיימם רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה י. ולכן אם הם חזרו בתשובה הקב"ה מקבלם. ומה שכתב שאין תשובתם מועילה מוסבר כדלהלן:
בגמרא ירושלמי נזיר פרק ט הלכה א מובא: "כתיב במדבר ו יא וכפר עליו, את שיש לו כפרה. יצאו עכו"ם שאין להן כפרה". וגם דברים אלו אינם סותרים שכן אף שתשובת הגוי מתקבלת, אין הדברים אמורים שפשעיו נמחקים כאילו לא עשהם כשם שמתכפרים לעם ישראל, אלא שכל עוד אינו חוזר לסורו אין הוא נענש עבורם. וכל זה שגוי ששב מחטאו מקבל הגנה מהעונש נוגע רק לעולם הזה.
וכך כתב בפירוש המבי"ט בספר בית אלקים שער התשובה פרק יד: "ואחר שנתבאר דרך כלל כי עיקר התשובה לישראל, אומר דרך פרט כמה הבדלים שיש בין תשובת ישראל לתשובת האומות שהיו בשנים קדמוניות. ההבדל הראשון והעיקרי כי תשובת ישראל מועילה להם בעולם הזה ובעולם הבא, ותשובת האומות כשאין שבים עד ה' בכל נפשם ובכל מאודם אינה מועילה להם כי אם בזה העולם שלא יענשו על מה שחטאו, לא בעולם הבא".
וכן משמע מדברי הספר בני יששכר מאמרי חודש סיון מאמר ימי הגבלה: "והנה אמרו רז"ל תנחומא האזינו פרשה ד כתיב במדבר ו כו ישא ה' פניו אליך, וכתיב דברים י יז אשר לא ישא פנים. עשה תשובה ישא ה' פניו. יכול לכל, תלמוד לומר אליך, אליך ולא לאומות העולם". הרי שהתשובה אינה מועלת רק לישראל ולא לאומות העולם. וכך פסק הרמ"ע מפאנו והמבי"ט בספר בית אלקים.