בישראל מתרחב בימים האחרונים המאמץ הדיפלומטי להבטיח את שלומה של הקהילה היהודית בארמניה. רבנים וראשי קהילות פנו למשרד החוץ בבקשה להציב את הנושא בשיחות המתנהלות עם בכירים מירוואן, בין היתר על רקע ביקורו הנוכחי של סגן שר החוץ הארמני ואהאן קוסטניאן, שנחת השבוע בישראל לקידום מגוון יוזמות אזוריות. הפנייה מבקשת לוודא כי סוגיית ביטחון הקהילה היהודית משולבת בשיח המתחדש בין המדינות, וכי נעשה צעד נוסף כדי להפוך את המגעים לשיתופי פעולה מעשיים.
קוסטניאן הגיע לישראל במסגרת ניסיון לבחון פתיחת דף חדש ביחסים, ובמוקד שיחותיו נמצא פרויקט TRIPP, יוזמה אזורית בעלת גיבוי אמריקאי שמבקשת ליצור מסדרון תחבורתי חדש בין מדינות מרכז אסיה לאירופה דרך אזרבייג'ן וארמניה. בירושלים רואים ביזמה הזדמנות לשיתוף פעולה מדוד עם ירוואן, לצד קידום אינטרסים משותפים, אף שברקע ניצבת הרגישות סביב קשריה האסטרטגיים של ארמניה עם איראן.
במקביל לנכונות לקדם פרויקטים משותפים, סוגיית ביטחון הקהילה היהודית בארמניה ממשיכה להעסיק את המערכת הישראלית. בשנים האחרונות דווחו מקרים של ונדליזם נגד מוסדות יהודיים בירוואן, ובהם ניסיונות הצתה וכתובות נאצה. חלק מהמבצעים תיארו את מעשיהם כמחאה על פעילות ביטחונית של ישראל באזור, אך בקהילה היהודית מדגישים כי חיי היום יום מתנהלים באופן חופשי וכי הרשויות אינן נוקטות נגדם מדיניות עוינת.
לטענתם, ארמניה איננה מדינה אנטישמית, אך יש צורך בהידוק מנגנוני ההגנה כדי למנוע הישנות של מקרים בודדים. בישראל רואים בכך נושא שניתן לקדם במסגרת הדיאלוג המתחדש, ובקשות רבנים וראשי קהילות מבקשות להאיץ את המהלך.
סוגיה נוספת שעלתה בשיחות בין המדינות היא המחלוקת סביב גינת הפרות ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. לפני מספר שנים חתמה הפטריארכיה הארמנית על עסקת חכירה עם יזם ישראלי לצורך הקמת מלון, אך בספטמבר האחרון הודיעה על ביטול מוחלט של ההסכם. הסכסוך עורר תשומת לב ציבורית רחבה, כולל הפגנות וקמפיינים בינלאומיים בהם ארמנים האשימו את ישראל "בטיהור אתני כמו בעזה". אך בירושלים מדגישים כי מדובר במחלוקת אזרחית בין הכנסייה לגורם פרטי ושאין לה השלכה על מדיניות המדינה כלפי הקהילה הארמנית. יחד עם זאת, עצם ההד הציבורי הפך את הנושא לרגיש ביחסים בין המדינות.
לצד הסוגיות המקומיות, שיתוף הפעולה הכלכלי בין ארמניה לאיראן ממשיך להיות גורם מרכזי במשוואה האזורית. מדובר במערכת יחסים שנובעת מבידודה הגיאוגרפי של ארמניה ומהתלות התשתיתית שלה בצירי תחבורה ואנרגיה החוצים את איראן. שיתוף הפעולה כולל את הסכם גז תמורת חשמל המוארך עד 2030 ואת עליית היקף הסחר הדו צדדי לכ־700 מיליון דולר בשנה. פרסומים מערביים, ובהם דוחות של OFAC, הצביעו על כך שאיראן משתמשת לעיתים בארמניה כנתיב עקיפה לסנקציות, וגם היו דיווחים על מכירת נשק איראני ענקית לארמניה. אך ירוואן מכחישה בעקביות טענות על עסקאות נשק.
במקביל ממשיך הלובי הארמני בארצות הברית להשפיע על השיח סביב ישראל, בעיקר בהקשר של שיתוף הפעולה הביטחוני עם אזרבייג'ן. בשורת מאמרים שפורסמו לאחרונה הופיעה קריאה להתנות תמיכה אמריקאית בישראל בהפסקת מכירת נשק לבאקו, אך בירושלים ובבאקו דוחים את הטענות ורואים בהן ניסיון לערער על שיתוף הפעולה האסטרטגי של שתי המדינות מול האיום האיראני.
הביקור של קוסטניאן בישראל נתפס בירושלים כהזדמנות ממשית לבחון קידום הדיאלוג בין המדינות. בישראל מעוניינים להמשיך בקו ההתקרבות, אך במקביל מבקשים לוודא שהקהילה היהודית בארמניה זוכה להגנה מיטבית. העובדה שמתקיימים מגעים שוטפים בין המדינות מאפשרת, לטענת גורמים בישראל, לדון בסוגיה באופן ישיר וענייני.
אם הצדדים ינצלו את הביקור להעמקת השיח ולבניית מנגנוני פעולה בנושאים הרגישים, ייתכן שהביקור יסמן תהליך חדש ביחסים. הפנייה של רבנים וראשי קהילות מציבה כעת דגש על הצורך להתקדם, לא מתוך ביקורת על ארמניה, אלא מתוך הבנה שהרגע הדיפלומטי הנוכחי מאפשר שיפור אמיתי לטובת הקהילה היהודית ולחיזוק הקשר בין המדינות.