שלמה המלך אומר בספר משלי: " בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא-שָׁמַע גְּעָרָה". לדברי הרב זמיר כהן, הפסוק הזה טומן בחובו מסר חשוב להורים: כאשר אנחנו רואים בן חכם, יש לכך קשר גם למוסר שקיבל מאביו, לדרך שבה הדריכו אותו ולהתנהלות של ההורים בבית.
לעומתו מופיע בפסוק ה"לץ". "מה פירוש לץ? אדם שאתה אף פעם לא יכול לדבר איתו ברצינות", מסביר הרב. "אתה מדבר איתו על עניינים חשובים, אתה מדריך אותו שמה שאתה עושה עכשיו זו טעות, צריך להתנהג אחרת, והוא רק לועג לך. אין עם מי לדבר בכלל".
השאלה, לדבריו, היא כיצד ילד מגיע למצב כזה. התשובה מתחילה הרבה לפני גיל ההתבגרות, דווקא ברגעים הקטנים שבהם ההורים נדרשים להיות נוכחים, להדריך, להעיר ולפעמים גם לומר "לא".
כשהמסך מחליף את ההורים
הרב זמיר כהן מצביע על תופעה שלדבריו נפוצה יותר בדור הנוכחי: ילדים שגדלים כמעט בלי לשמוע הערות והכוונה מהוריהם. לא בהכרח משום שההורים אינם אוהבים אותם, אלא משום שהם טרודים ועייפים.
"ההורים טרודים בעניינים שלהם, בפרט אנשי עסקים שעסוקים הרבה", הוא אומר. "עובדים מבוקר עד ערב, אין להם סבלנות לילדים, חוזרים הביתה עייפים. והילד הרי הוא בן אדם. נותנים לו מסך, נותנים לו איזה מכשיר שיתעסק איתו, נותנים לו משחקים, שיהיה סגור בחדר, שיצפה במה שהוא רוצה, שיעשה מה שהוא רוצה. הוא מבקש משהו, מיד משחררים לו כסף כמה שהוא רוצה, כי רוצים שקט".
לדבריו, המחיר של ההתנהלות הזאת עלול להתברר רק שנים לאחר מכן. "הילד הזה לא שמע גערה, אף פעם לא שמע הדרכה. כשהוא יגדל, מה אתה מצפה ממנו? איזה קשר יהיה לו עם ההורים? מאיפה הוא ילמד איך להתנהג?"
הרב מדגיש כי הורות אינה יכולה להסתכם בדאגה לצרכים החומריים של הילד. גם אם ההורה עובד קשה ומעניק לילד שפע, עדיין נדרשים זמן, נוכחות והכוונה. ילד זקוק למי שיסביר לו מה נכון ומה לא, יציב בפניו גבולות ויעזור לו לבנות את אישיותו.
לסמוך על מערכת החינוך זו טעות גדולה
לדברי הרב זמיר כהן, אחת הטעויות של הורים היא המחשבה שבית הספר ייקח על עצמו את מלאכת החינוך. "יש הורים שסומכים על מערכת החינוך. למה? כי משרד החינוך נקרא משרד החינוך. וזו טעות גדולה", הוא אומר.
הרב מבדיל בין הקניית ידע לבין בניית האישיות. לדבריו, בבתי ספר תורניים ניתן לראות דגש משמעותי על שני המרכיבים גם יחד. "המטרה של בתי הספר היא לא רק להקנות ידע, אלא קודם כל לבנות את האישיות של הילד וגם להקנות ידע. הילד בא לבית הספר כדי ללמוד, כדי להחכים. נותנים לו רמה לימודית בכל התחומים, גם בלימודי חול וגם בלימודי קודש, אבל שמים דגש על ההתנהגות".
כדוגמה הוא חוזר לילדותו בתלמוד התורה. "כל בית הספר, בחצר ובמסדרונות, הכול היה שלטים של משפטים מפרקי אבות: 'איזהו גיבור? הכובש את יצרו', 'איזהו עשיר? השמח בחלקו', 'איזהו מכובד? המכבד את הבריות'. שמונה שנים אתה רואה שלטים כאלה שמתחלפים כל הזמן. זה חודר לראש, זה משנה את האישיות של האדם".
מה הילד רואה מול העיניים?
מכאן מגיע הרב לנקודה נוספת שמעסיקה הורים רבים: לא רק מה הילד לומד, אלא גם מי הדמויות שהוא פוגש ומעריץ לאורך הדרך.
לדבריו, לסביבה החינוכית יש השפעה גדולה על השאיפות שהילד מפתח. "איפה 'והיו עיניך רואות את מוריך'? לראות את גדולי ישראל, לראות צדיקים, לשאוף להיות כמותם".
לכן, לדבריו, בחירת מסגרת לילד אינה עניין טכני שנועד רק לספק להורים כמה שעות של שקט. "אלה דברים שכל הורה חכם צריך לתת את הדעת לאיפה הוא שולח את הילד. לא רק לשלוח אותו ללימודים והעיקר שיש לי שקט בבית לכמה שעות".
המסר של הרב זמיר כהן להורים הוא שהחינוך מתחיל הרבה לפני שערי בית הספר. הוא נמצא בשיחות הקטנות בבית, בגבולות, בדוגמה האישית, במסרים שהילד שומע שוב ושוב ובאנשים שאותם מלמדים אותו להעריך.
כי בסופו של דבר, האחריות לבניית הקשר עם הילד ולגיבוש עולמו הפנימי אינה יכולה לעבור במלואה לאף מערכת חיצונית. היא מתחילה ונשארת קודם כל בבית.
עוד בערוץ
להיות שָׁאִיל: הביטוי שכל הורה חייב להכיר
כך תעירו לילדים - והם באמת יקשיבו
לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.