פרשת כי תבוא - האם ייתכן שבני ישראל היו בבית המקדש קודם יציאת מצרים?

פרשת כי תבוא נפתחת במצוות הביכורים. אדם שזכה ליבול בארץ ישראל לוקח מראשית פירותיו, עולה לבית המקדש ומודה לקב"ה על הדרך הארוכה שעבר עם ישראל עד שהגיע לארץ.

במסגרת הדברים שעליו לומר מופיע הפסוק: "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".

על פי המדרש, "המקום הזה" הוא בית המקדש, ואילו "הארץ הזאת" היא ארץ ישראל. מכאן עולה רעיון שלפיו בזכות בית המקדש זכינו בארץ ישראל.

אלא שכאן מתעוררת שאלה פשוטה: מבחינה כרונולוגית, בני ישראל נכנסו תחילה לארץ ישראל, ורק שנים רבות לאחר מכן נבנה בית המקדש. אם כך, מדוע התורה מקדימה את ההגעה אל "המקום הזה" לקבלת "הארץ הזאת"?

גם עצם הקשר בין הדברים דורש הסבר. הרי ארץ ישראל הובטחה כבר לאברהם אבינו. מדוע, אם כן, נאמר שעם ישראל זכה בארץ בזכות בית המקדש?

בעל "זרע שמשון" מציע תשובה מפתיעה.

לדברי "זרע שמשון", למעשה הייתה לעם ישראל הגעה אל מקום המקדש עוד קודם לכניסה לארץ ישראל.

כיצד ייתכן הדבר?

הרב אליהו עמר מביא את דברי תרגום יונתן בן עוזיאל, שלפיהם עוד לפני יציאת מצרים, בליל פסח, נשא הקב"ה את בני ישראל "על כנפי נשרים" והביא אותם אל מקום הר המוריה. שם, לפי הפירוש המובא, הקריבו את קרבן הפסח, ולאחר מכן הוחזרו למצרים, שממנה יצאו למחרת.

כך מתפרש הפסוק: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי".

לפי החידוש הזה, סדר הפסוק בפרשת הביכורים מדויק: תחילה "ויביאנו אל המקום הזה", ורק כארבעים שנה לאחר מכן - "ויתן לנו את הארץ הזאת".

כלומר, לפי הפירוש, בני ישראל אכן הגיעו למקום המקדש עוד לפני שנכנסו לארץ ישראל.

מכאן עובר "זרע שמשון" לשאלה השנייה: מדוע הזכות על ארץ ישראל קשורה לבית המקדש?

לדברי הרב עמר, ההסבר קשור לתורת הסוד. המקובלים מבארים כי קדושתה המיוחדת של ארץ ישראל קשורה לבית המקדש של מטה, המכוון כנגד בית המקדש של מעלה.

לפי הדברים, קדושתה העצומה של ירושלים ובית המקדש משפיעה על ארץ ישראל כולה. סביב הארץ קיימת, במובן הרוחני, מעין מחיצה של קדושה, שמבדילה אותה משאר הארצות ושומרת על מעמדה המיוחד.

כל עוד בית המקדש קיים וקדושתו שורה, אותה מחיצה רוחנית עומדת במקומה. כאשר בית המקדש חרב והשכינה מסתלקת, גם אותה הגנה רוחנית נפגעת, ואז מתאפשרת שליטה של אומות העולם בארץ.

בהקשר הזה מזכיר הרב עמר את דברי חז"ל על חורבן בית המקדש. לפי הדברים, עוד לפני שטיטוס ונבוכדנצר החריבו את המבנה בפועל, השכינה כבר הסתלקה ממנו. לכן נאמר כביכול למחריבים: "בית שרוף שרפת" - הפגיעה הייתה בעצים ובאבנים, לאחר שהמהות הרוחנית כבר הסתלקה.

מכאן, לדבריו, מובן גם המשפט "ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת": הקדושה שמקורה בבית המקדש היא שמעניקה לארץ ישראל את מעמדה הרוחני המיוחד.

במהלך הדברים מספר הרב עמר גם על יהודי שעבד במשך שנים בטייסת 101 בחיל האוויר. לדבריו, אותו אדם סיפר ששמע מטייסים המבצעים טיסות בינלאומיות כי כאשר הם מתקרבים לחופי ישראל, עוד בזמן שהם מעל הים, יש נקודה מסוימת שבה מורגשת לעיתים הפרעה רגעית במכשירים.

לדברי הרב עמר, אין בידו לקבוע אם יש קשר בין התופעה שתוארה בפניו לבין הרעיון הרוחני שעליו מדברים המקובלים. "אולי יש קשר, אולי אין קשר", הוא מסייג, אך מציין את הסיפור כדבר מעניין על רקע הדברים.

בסופו של החידוש חוזר הרב עמר אל התקווה לעתיד: שנזכה לבניין בית המקדש השלישי ולשלמותה וקדושתה של ארץ ישראל.

פרשת כי תבוא, אם כן, מזכירה לנו שגם סדר המילים בפסוקים עשוי לפתוח פתח לרעיון עמוק. לפי "זרע שמשון", "המקום הזה" ו"הארץ הזאת" אינם רק שני ציוני דרך בתולדות העם, אלא שני חלקים של מערכת רוחנית אחת: בית המקדש, ארץ ישראל והקדושה המחברת ביניהם.

עוד על פרשת השבוע
פרשת כי תבוא: שלושה שלבים בדרך לכישלון - או לאושר

פרשת כי תבוא - הכרת הטוב, מעמד הברית והבחירה בחיים

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.