"עשיתי טעות, לא הייתי צריך לכתוב עליך ככה": מתי טוכפלד בראיון אישי

מתי טוכפלד חי כבר שנים בשני עולמות שנראים, לפחות במבט ראשון, רחוקים מאוד זה מזה. מצד אחד הוא פרשן פוליטי, שמבלה את ימיו במוקדי הכוח, במחלוקות ובמאבקים שמרכיבים את הזירה הציבורית. מצד שני הוא חסיד חב"ד, שרואה גם בעבודה העיתונאית חלק משליחות רחבה יותר.

בריאיון לעודד הרוש הוא מספר כי דווקא המפגש היומיומי עם עולם הפוליטיקה חידד אצלו את הצורך להפריד בין האדם לבין דעותיו. "אני אומר להם בפנים: אני אלחם בדעות שלך", הוא מספר. לדבריו, אפשר לחלוק בחריפות על פוליטיקאי ואף להתריע מפני החלטותיו, בלי להפוך את המחלוקת לשנאה אישית.

טוכפלד מספר כי לאורך השנים יצר קשרים אישיים גם עם פוליטיקאים שרחוקים ממנו מאוד מבחינה אידאולוגית. לדבריו, אחת המשימות שלו היא לזכור שמאחורי התפקיד, הכותרות והמאבקים עומד אדם.

הוא נזכר, למשל, בתקופה שבה תקף בחריפות את נפתלי בנט כראש הממשלה. למרות המחלוקת, כאשר נסע עם משלחת ראש הממשלה לניו יורק בחג הסוכות, דאג להביא לו ערבות להושענא רבה. "הוא יהודי, הוא צריך ערבות. אין קשר", הוא אומר.

אבל היו גם מקרים שבהם הרגיש שחצה את הגבול. במקרה אחד, לאחר שכתב בחריפות נגד אדם שהיה מעורב במאבק פנימי בלשכת ראש הממשלה, פגש אותו מאוחר יותר במהלך נסיעה לחו"ל.

"ניגשתי אליו והתנצלתי מעומק הלב", הוא מספר. "אמרתי לו: עשיתי טעות. לא הייתי צריך לכתוב עליך ככה. אני ממש מתנצל".

לדבריו, זו אחת ההתמודדויות הקבועות במקצוע: לדעת מתי מדובר בביקורת עניינית ומתי הביקורת הופכת לאישית מדי.

הצד החב"די של טוכפלד בא לידי ביטוי גם בתוך משכן הכנסת. מדי חנוכה, הוא מספר, הוא מגיע עם חברים לחלק סופגניות, להדליק נרות ולהביא את אווירת החג ללשכות.

באחת הפעמים הגיע ללשכתה של חברת כנסת מהשמאל. במהלך השיחה היא סיפרה כי עשרות שנים קודם לכן ביקרה אצל הרבי מלובביץ' וקיבלה ממנו דולר. כשהחלה לספר על המפגש, פרצה בבכי.

זמן קצר לאחר מכן הדגישה בפני הנוכחים שהיא אתאיסטית. טוכפלד השיב לה כי בעיניו, עצם ההתרגשות מהמבט ומהמפגש מלמדת שמשהו עמוק נשאר שם כל השנים.

סיפור דומה הוא מספר על חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון. בערב חג הסוכות הגיע לביתו לצורך ריאיון, אבל לפני שיצא מירושלים החליט לקנות עבורו ארבעת המינים. "אמרתי לו: אילן, הבאתי לך. עוד יומיים סוכות, שיהיו לך ארבעת המינים". לדבריו, גילאון התרגש ואמר לו שבאותה שנה יבנה סוכה.

הקשר של טוכפלד לחב"ד לא התחיל בבית. הוא גדל בבית דתי בגבעתיים, אך לדבריו כמעט שלא הכיר את חסידות חב"ד ואת תורתו של הרבי.

השינוי החל בשנת 2001, כאשר נסע לניו יורק במהלך חופשת סמסטר. הנסיעה התרחשה סמוך לפיגועי 11 בספטמבר, ובעיר שהייתה אז בטלטלה הוא פגש צעירים חב"דניקים שהזמינו ישראלים לסעודות שבת.

בהמשך הגיע לראשונה ל-770 ביום הכיפורים. "אני זוכר את עצמי פתאום בשיתוק. זו חוויה שבחיים לא הרגשתי", הוא אומר. כשחזר לישראל החל לקרוא, ללמוד ולצפות בחומרים על הרבי ועל חב"ד.

גם ההחלטה להתחתן קיבלה אצלו חיבור חב"די. בתקופה שבה הוא ורעייתו לעתיד התלבטו בנוגע לחתונה, החליט לכתוב באגרות הקודש. לדבריו, המכתב שנפתח עסק בברכה לחתונה. "אמרתי: מה יותר ברור מזה? בישרתי לה שאנחנו מתחתנים".

אחת החוויות המשמעותיות ביותר עבורו התרחשה כשאשתו הייתה בהיריון עם בתם הראשונה. לדבריו, בעקבות ממצאים רפואיים מדאיגים הם קיבלו המלצה קשה מהרופאים, והוא פנה שוב באמצעות האגרות וביקש ברכה.

טוכפלד מספר כי התשובה שקיבל, שבה הוזכרו הנחת תפילין והפצת יהדות, חיזקה אותו מאוד באותה תקופה. בתו, הוא מספר, נולדה בריאה ולימים אף נישאה.

בדיעבד הוא רואה באותו אירוע נקודת ציון נוספת בדרך שבה הפכה חב"ד מחוויה מסקרנת לחלק מרכזי בחייו. בהדרגה השתנתה המשפחה כולה, והוא מצא את עצמו משלב את השליחות החב"דית גם בתוך עבודתו העיתונאית.

מבחינתו, אין סתירה בין שני העולמות. להפך. גם כשהוא מבקר, מתווכח או מתעמת, הוא מנסה לזכור שמאחורי הפוליטיקה נמצא אדם, ושגם בתוך המסדרונות הרועשים ביותר אפשר לפעמים למצוא נקודה יהודית שמבקשת לצאת החוצה.

עד בערוץ
"כשהתחלתי לחבוש כיפה, רצו לסלק אותי מבית הספר. הציבו לי אולטימטום"

"כל מה שצריך ללמד במערכת החינוך - זה תורה": עמרי פלד על המסע ליהדות

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.