וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כמה דקות לפני ההתרסקות אמר: "אבא, תשמור לי על הילדים"

עודכן לאחרונה: 8.9.2026 / 14:13

בשיתוף ערוץ הידברות

איתן אסרף היה מפיק פסטיבלים מצליח, עד שהונאה כלכלית הותירה אותו כמעט בלי כלום. בהמשך גילה במקרה את עולם הצילום, ואז הגיעה התאונה שכמעט עלתה לו בחייו. בשיחה עם הרב יצחק פנגר הוא מספר על המשברים, על האמונה ועל הזווית החדשה שקיבל על החיים

"אבא, תשמור לי על הילדים". אלה היו המילים שאיתן אסרף אמר לאביו לפני שעלה לטיסה בבקאי, טרקטורון רחיפה, במסגרת יום צילום. אביו לא הבין מדוע הוא אומר זאת, אבל אסרף התעקש. זמן קצר לאחר מכן הוא כבר מצא את עצמו מתחת למים, קשור ברצועות, מתקשה לנשום ונאבק על חייו.

בשיחה עם הרב יצחק פנגר בתוכנית "זה אפשרי", מספר אסרף על הדרך שעבר. זו דרך שכללה הצלחה מקצועית, התרסקות כלכלית, גילוי מפתיע של כישרון חדש, תאונה קשה ומוות קליני. מכל אלה, הוא אומר, יצא עם מסקנה אחת ברורה: להרים את הראש, להודות על מה שיש ולהמשיך קדימה באמונה.

"הבאתי את עצמי למצב שלא היה לי שקל לאוטובוס"

לפני שהפך לאמן צילום, אסרף עסק במשך שנים בהפקת פסטיבלים ואירועים גדולים. לדבריו, באחד הפרויקטים שעשה הוא נפל קורבן להונאה מצד נותן חסות. צ'קים חזרו, החברה הוחלפה והוא נותר להתמודד עם חובות ועם מציאות כלכלית שלא הכיר קודם.

"מאז שאני צעיר הייתי אומר שבשתי הידיים עשיתי הכול", הוא מספר. אלא שהמשבר הזה טלטל את תפיסת העולם שלו.

לדבריו, הוא הגיע למצבים שבהם אפילו כסף לתחבורה ציבורית לא היה לו. בדרך לפגישות הוא היה נכנס לשירותים כדי לשתות מים מהברז, רק כדי שלא להגיע עם שפתיים יבשות. למרות הקושי, הוא נמנע מלבקש עזרה.

"עברתי גיהנום כספי ונפשי", הוא אומר. "אבל עם אמונה מאוד גדולה שזה הכול ממנו".

דווקא מתוך אותה תקופה קשה נולד הכיוון החדש בחייו.

"אתה לא צריך מצלמה כדי להיות צלם"

איתן אסרף מצא את עצמו יושב בבתי קפה, ללא עבודה מסודרת, ומשחק בטלפון החכם שלו. הוא התחיל לצלם ולהעלות תמונות לרשתות החברתיות. התגובות החיוביות הגיעו, ואחריהן גם הזדמנויות שלא ציפה להן.

בתוך כשנה, לדבריו, התמונות שלו כבר החלו להסתובב במקומות שונים בעולם. יוצרת אמנות ישראלית שחיה בלונדון פנתה אליו והציעה לו להציג את עבודותיו בגלריות בחו"ל. בהמשך הגיעו גם כתבות והפקות צילום.

אסרף החל ליצור סרטים עבור גופים שונים בארץ ובעולם, ובהם BBC, צה"ל ועיריות ירושלים ואילת.

הייחוד שלו היה בכך שהמשיך לצלם באמצעות הטלפון.

"אני אומר שאם אני יכול לצלם, כל אחד יכול", הוא מסביר. "אתה לא צריך מצלמה בשביל להיות צלם, אתה צריך עין וחשיבה יצירתית".

הרב פנגר מוצא בכך גם משל לחיים. לדבריו, כמו בצילום, גם בחיים אפשר להביט באותה מציאות מזוויות שונות. "ברור שיש לכולנו חלקים לא טובים, וברור שהחיים לא תמיד מחייכים", הוא אומר, "אבל כשמסתכלים על החלקים הטובים בזווית הנכונה, כל התמונה משתנה".

"שמע ישראל": הרגע שבו חשב שהכול נגמר

בשנת 2016 קיבל אסרף הזמנה לצלם את נופי הארץ מהאוויר באמצעות בקאי. הטיסה התחילה בשלווה. הם חלפו מעל נופים ושדות, והוא המשיך לצלם.

כשהגיעו מעל מאגר מי קולחין באזור קיבוץ רבדים, המנוע כבה.

בתחילה הוא לא נבהל. הבקאי המשיך לגלוש, ואסרף המשיך לצלם. אלא שבתוך רגע נגע הגלגל הקדמי במים והכלי נבלע פנימה.

"המים היו קרים מאוד, חשוכים, אתה לא רואה כלום", הוא משחזר.

הבקאי שקע ואסרף נמשך איתו מתחת לפני המים. הוא היה קשור ברצועות ולא זכר כיצד לשחרר אותן.

"הגעתי למצב שממש לא יכולתי לנשום", הוא מספר. "אז הראש צועק 'שמע ישראל'. אמרתי: ריבונו של עולם, שמור לי על הילדים שלי".

ואז, לדבריו, קרה דבר שהוא עד היום רואה בו יד שמיים.

"הרצועות נפתחו משום מקום", הוא אומר. "אני מאוד מאמין שזו יד השם ששחררה אותי באותו רגע".

"אני כבר לא יכול"

גם לאחר שהצליח לעלות מעל פני המים, הסכנה לא חלפה. חלק מרצועות המצנח עדיין הסתבכו סביב גופו, הקסדה הכבידה עליו והקור החל להשפיע.

הטייס שהיה לצדו נאבק להחזיק את ראשו מעל המים. במשך זמן ממושך השניים נותרו במאגר והמתינו לחילוץ.

בשלב מסוים, מספר אסרף, הוא כבר איבד כוחות. "אמרתי לו: שחרר, אני כבר לא אצא מפה".

הטייס סירב לוותר עליו והמשיך להחזיק אותו עד להגעת המחלצים. כוחות מיוחדים, צוללנים ואנשי רפואה הגיעו למקום וניסו לשחרר אותו מהמיתרים.

אסרף פונה לבית החולים כשהוא סובל מהיפותרמיה קשה. לדבריו, חום גופו ירד לכ-32 מעלות, מערכות גופו קרסו והוא אף עבר מוות קליני.

"פתאום אתה מתחיל להעריך דברים קטנים"

השיקום נמשך כחודש וחצי. אלא שאסרף אומר שהשינוי המשמעותי ביותר לא התרחש רק בגוף, אלא בדרך שבה החל להביט בחיים.

"פתאום אתה מתחיל להעריך שהלכת", הוא מספר. "אתה מתחיל לקבל פרופורציה אחרת".

אנשים, לדבריו, יכולים להתמלא כעס בגלל מינוס בבנק, פנצ'ר בגלגל או איחור לפגישה. הוא אינו מזלזל בקשיים האלה, אבל החוויה שעבר לימדה אותו לראות גם את מה שיש.

"יש לך פנצ'ר? יש לך רכב", הוא אומר. "תרימו את הראש ותגידו תודה".

גם פעולה יומיומית כמו שתיית כוס מים קיבלה עבורו משמעות חדשה. "תודה בכלל על היכולת להחזיק את הכוס. זה לא מובן מאליו".

הרב פנגר מסכם את סיפורו בשלושה עקרונות: להכיר בטוב שנמצא סביבנו, להבין שלטוב הזה יש מקור ולדעת להודות עליו.

אצל איתן אסרף, הצילום והאמונה התחברו לאותו שיעור: הזווית שבה מסתכלים על המציאות יכולה לשנות את התמונה כולה.

"כל הניסיונות שעברתי, אתה לומד כל הזמן", הוא אומר. "אחורה אין. יש רק קדימה. וקדימה זה באמונה שלמה".

שפע של תפילות ומידע מחכים לכם באתר הידברות - כניסת שבת, פרשת השבוע, מזמור לתודה, זמני היום, תפילת שחרית, פרק שירה, תפילה לפרנסה, שאל את הרב ועוד

לתכנים נוספים כנסו להידברות - אתר היהדות הגדול בעולם. חפשו אותנו גם ביוטיוב, באינסטגרם, בטיקטוק ועוד.

בשיתוף ערוץ הידברות
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully